אין חולק כי חזקת הגיל הרך אשר מעניקה עדיפות לאם בהליך משמורת ילדים עד לגיל 6, נמנית על הסוגיות השנויות ביותר במחלוקת במסגרת דיני המשפחה בארץ. שכן, המדובר בחזקה אשר עוסקת בסוגיה רגישה וטעונה במיוחד במסגרת הליכי הגירושין, שממילא נוטים אף הם להיות רגישים וטעונים מטבעם.
חזקה זו מעוגנת במסגרת סעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, אשר קובע כי במידה ווהורים לא הגיעו להסכמה ביניהם לגבי משמורת הילדים, אזי בית המשפט יקבע בעניין זה "...כפי שייראה לו לטובת הקטין, ובלבד שילדים עד גיל 6 יהיו אצל אמם אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת".
הרקע לחקיקת חזקת הגיל הרך נעוץ במציאות מהמציאות ששררה בעבר בארץ, ולרבות במועד חקיקת חוק הכשרות בשנת 1962, בכל הקשור לחלוקת התפקידים המסורתית בין ההורים.
באותה תקופה מקובל היה שעיקר הנטל בטיפול בילדים נפל על האם, שלא פעם שימשה כעקרת בית בלבד ולא יצאה לעבודה מחוץ לביתה, בעוד שהאב הוא שעסק בטיפול בפרנסת המשפחה, וביציאה לעבודה לשם כך. עוד מקובל היה גם להעצים את חשיבותה של האם בכל הקשור לגידול הילדים, תוך המעטה יחסית בחשיבות האב בעניין זה.
בסקירה שלפניך נסביר את הקולות שעולים ומצדדים בביטול חזקת הגיל הרך ואלה המתנגדים לכך.
ברבות השנים, ככל שמעמד האשה בארץ ובעולם הלך והתפתח וככל שיותר ויותר נשים החלו לצאת לעבודה, הן בשל הצורך לסייע בפרנסת המשפחה, והן בשל הצורך במימוש עצמי, חל שינוי במציאות זו.
בנוסף חל גם שינוי בכל הקשור למודעות לחשיבותו של האב בחיי הילד, אשר תרם לכך שיותר ויותר אבות החלו להשקיע הרבה יותר בטיפוח קשריהם עם ילדיהם.
כתוצאה מכך, החלו לעלות טיעונים שונים בעד ביטול חזקת הגיל הרך, אשר טענו בעיקרו של דבר כי נוכח השינויים שאירעו במציאות של חיינו כאמור לעיל, חזקת הגיל הרך איננה רלוונטית עוד לתקופה הנוכחית וכי יש מקום לבטלה, מאחר שהיא מקפחת הן את הילדים עצמם והן את האבות הגרושים.
הטיעונים המרכזיים בעד ביטול חזקת הרך מתבססים בעיקרם על ממצאי וועדת פרופ' דן שניט, אשר פורסמו במסגרת דו"ח ביניים בשנת 2008 ודו"ח סופי בשנת 2011, וכן על נוסח הצעת חוק הורים וילדיהם אשר פורסמה מטעם משרד המשפטים בשנת 2012, ואשר אף היא התבססה על מסקנות דו"ח שניט.
הן דו"ח שניט והן הצעת החוק תומכים בביטול חזקת הגיל הרך תוך העדפת מודל המשמורת המשותפת לשני ההורים יחדיו תחתיה, אם כי יודגש כי שניהם טרם הבשילו עד כה לכדי חוק מחייב.
דו"ח ועדת שניט נימק את המלצתו לביטול חזקת הגיל הרך ולהחלפתה בנוסחה רכה יותר שתאפשר לשני ההורים לממש את אחריותם ההורית, בנימוק לפיו כל ילד הינו אינדיבידואל בפני עצמו ועל כן בעת קביעת המשמורת לגבי הילד אין מקום להחלת חזקת הגיל הרך, אלא יש לבחון באופן אינדיבידואלי מהי טובתו האישית של הילד בעניין זה.
כלומר, עקרון טובת הילד צריך להוות שיקול ראשון במעלה בעניין זה.
לשם כך על בית המשפט להתחשב בפרמטרים הבאים:
הצעת חוק הורים וילדיהם מבססת את ביטול חזקת הגיל הרך על התפיסה לפיה לילד יש זכות ששני הוריו יהיו אחראים לגידולו ולהתפתחותו, ושיהיה לו קשר אישי, ישיר ורציף עם כל אחד מהם ולא רק עם אמו.
בהתאם לכך קובעת הצעת החוק כי בית המשפט יוכל לקבוע את צורת המשמורת בכל מקרה לגופו, תוך פירוט קווים מנחים להורים ולבית המשפט כיצד לפעול כאשר ההורים אינם מגיעים להסכמה ביניהם בדבר הסדרת חלוקת האחריות ההורית, מימושה, וכיצד יש להפעיל את עיקרון טובת הילד.
קיימת גם טענה נוספת בעד ביטול חזקת הגיל הרך, אשר טוענת כי החזקה פוגעת לא רק בילדים ובאבות אלא גם באימהות עצמן, מאחר שהיא מקבעת את תפקיד האם כמטפלת העיקרית בילד, ולמעשה מהווה חסם לשינוי חברתי בדבר הגדרת תפקידם של הגבר והאישה בחברה וכהורים.
עוד נטען כי העובדה שלילד יש אב והכרה במעמדו ככזה, לא מייתרת ואף לא ממזערת את האם ואת תפקידה ומשמעותה בחיי הילד. לפיכך, לא רק שביטול החזקה לא יפגע במעמד האמא אלא אף יקדם אותו, וזאת בנוסף לקידום טובת הילד ומתן הגדרה הורית גם לאבא.
נכון לכתיבת סקירה זאת במהלך יולי 2016, חזקת הגיל הרך טרם בוטלה ועדיין נותרה על כנה. בתחילת חודש נובמבר 2015 הופלה הצעת חוק זו על ידי האופוזיציה במסגרת הליך הקריאה הטרומית בכנסת.
ביום 13.6.2016 דחתה ועדת השרים לענייני חקיקה את הדיון בהצעת החוק, וזאת לבקשת שרת המשפטים, איילת שקד, בטענה שבימים אלו משרד המשפטים מגבש הצעת חוק ממשלתית בנושא זה.
קראו עוד: ניכור הוביל הוביל לשלילת חזקת הגיל הרך
חשוב להדגיש כי בתי המשפט בארץ החלו יותר ויותר לפסוק משמורת משותפת להורים לגבי ילדים עד גיל 6, בנסיבות המתאימות, וזאת החל משנת 2008 ואילך, ובעקבות פרסום דו"ח הביניים של ועדת שניט בשנה זו.
כך לדוגמא, במסגרת הליך תמ"ש (ת"א) 8309-06-11 ק.ש נ' מ.ע.ב ציין בית המשפט כי לדעתו אין לתת חשיבות לחזקת הגיל הרך, אלא לבחון אך ורק את טובתם של הילדים הקטינים:
"המציאות בה מתפקדת המשפחה הישראלית בשנות האלפיים אינה עולה עוד בקנה אחד עם המציאות, שבמסגרתה גובשה הדוקטרינה של חזקת הגיל הרך. המצב המשפטי המשתקף מסעיף 25 לחוק הכשרות והאפוטרופסות, התשכ"ב -1962 (להלן: "החוק"), הדן בחזקת הגיל הרך ומעניק עדיפות לאם כמשמורנית, אינו משקף עוד את התיאוריות החברתיות והפסיכולוגיות העכשוויות הנוגעות לענייני משמורת בסכסוכי גירושין, המבטאות נאמנה את צורכיהם וטובתם של הילדים החיים במציאות פלורליסטית שונה מאוד מן המציאות, שלאורה גובשה דוקטרינה זו...
במשפט קטינים, מן המפורסמות שעקרון טובת הילד הינו העיקר ומפניו ייסוגו כל יתר העקרונות. קיים חשש מובנה כי אם וככל שבית המשפט יטה ליתן חשיבות כלשהי לחזקת הגיל הרך, עלול הדבר לפגוע בטובתו של הילד הספציפי...
לפיכך, על בית המשפט לזנוח דעות קדומות והלכי רוח, שייתכן והיו מתאימים לשנים עברו, ולהתמקד בשאלה היחידה העומדת על הפרק – מהי טובתה של הקטינה דא עסקינן? האם, תהא זו טובתה להיות במשמורתה ובהשגחתה העיקרית של אימה או, שמא, אצל אביה או אולי טובתה היא להיות במשמורת משותפת אצל שני הוריה".
לאור האמור לעיל נראה שעוד לא נאמרה המילה האחרונה בעניין סוגית חזקת הגיל הרך כך שצפויות עוד התפתחויות לגבי מעמדה.
עוד בנושא: שלילת חזקת הגיל הרך עקב הזנחה רגשית של הילדה
חשוב לשמור על הקטנים מפני ההשפעות הקשות של הגירושין והפרידה של ההורים...
קרא/י עוד..טובת הילדים היא החשובה ביותר כשהורה רוצה לעבור דירה. איך עושים את זה נכון?
קרא/י עוד..בימ"ש התיר לאשה גרושה לעבור ליישוב מרוחק עם ילדיה, למרות התנגדות האב...
קרא/י עוד..הכירו את משמעותו החשובה של המונח אחריות הורית משותפת בהתאם לפסיקה...
קרא/י עוד..כלים מעשיים שיעזרו לך להתמודד מול המציאות החדשה, שאחרי הגירושין...
קרא/י עוד..הילדים גרים בבית אחד וההורים מתחלפים ביניהם. מה דעתך על השיטה ואיך זה עובד?
קרא/י עוד..בית המשפט המחוזי קבע כי הגיע הזמן להחליף את המונח המיושן משמורת ילדים...
קרא/י עוד..משבר הקורונה משנה סדרי עולם ובימ"ש פסק על חידוש הסדרי השהיה בשיחת וידאו!
קרא/י עוד..הכירי את מגוון הכלים המשפטיים שעומדים לרשותך במקרה של הפרת זמני השהות...
קרא/י עוד..5 נקודות חשובות לכל הורה שרוצה לדעת איך מקבלים החלטה לגבי הסדרי ראיה...
קרא/י עוד..הכירו את מגוון האפשרויות לקביעת הסדרי ראיית ילדים לפי חוק, בהסכמה או בפסק דין.
קרא/י עוד..הגיע הזמן לעשות שינוי בטרמינולוגיה הנהוגה בתי המשפט לענייני משפחה...
קרא/י עוד..כאשר מערכת היחסים הגרועה בין ההרוים הגרושים פוגעת ומסיבה נזק לילדים...
קרא/י עוד..הדרך הנכונה ביותר עבור הילדים שלך ועבורך הנה במשמורת משותפת ובהסכמה!
קרא/י עוד..למרות הייתרונות הברורים, גם במשמורת משותפת יש לא מעט נקודות שפל ובעיות...
קרא/י עוד..הכירו את ההליך המשפטי הנדרש לפי חוק לצורך קבלת צו שיורה על משמורת זמנית...
קרא/י עוד..הכירו את הכללים והחוקים הנוגעים לנושא, וכיצד מכריעים בשאלת משמורת הילדים...
קרא/י עוד..בפסק דין חשוב, בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב פסק נגד האם!
קרא/י עוד..בית המשפט לענייני משפחה בפסק דין תקדימי: האב הקטין יוכל להיות משמורן...
קרא/י עוד..בהליכי הגירושין אנו פוגשים את פקידי הסעד שהנם עובדים סוציאליים הפועלים לפי חוק...
קרא/י עוד..כלים מעשיים למקרה שבו אחד ההורים מחליט להסית את הילדים כנגד ההורה השני
קרא/י עוד..פסק דין תקדימי הקובע כי על העירייה לדווח להורים גרושים על רישום ילדיהם לבית ספר.
קרא/י עוד..בית המשפט לענייני משפחה קבע פיצוי כספי ניכר לאב שבתו נחטפה לחו"ל על ידי אמה...
קרא/י עוד..הכירו את הקריטריונים לפיהם ישנה ביהמ"ש לענייני משפחה החלטה על משמרות ילדים.
קרא/י עוד..בימ"ש לענייני משפחה קבע כי ניכור הורי אינו נלמד מתחושה סובייקטיבית של ההורה!
קרא/י עוד..