אין דרך חזרה. מרגישה שעשיתי טעות... עכשיו אי אפשר להחזיר את הזמן אחורה. צלצלתי למשטרה, לא אמרתי דבר, באו אנשי מדים והקטנה בשיא תמימותה אמרה "אבא דחף את אמא על הרצפה" אבא חנק את אמא" .
התחננתי שלא יעצרו אותו, אבל הם אמרו גברת זה כבר לא בשליטתך.
עכשיו הוא מורחק מאיתנו, הילדים התגעגעו בשבוע הראשון, עכשיו לא אומרים דבר. כולם אומרים לי, עשית את הצעד הנכון, הגיע הזמן שתעשי לזה סוף.
יש בי רגשות מעורבים, לא יודעת מה לעשות... מצד אחד, לא רוצה להרוס את החיק המשפחתי, מצד שני לא רוצה שהילדים יגדלו בפחד, מצד שלישי אין בי כוחות להלחם.
אני לא רוצה שהילדים יחיו בבית להורים גרושים, מי כמוני יודעת... אני לא טיפשה, הוא לא ישתנה.
אלימות לא מפסיקה מעצמה - לא אלימות פיזית לא אלימות
מילולית ולא התנהגות משפילה...
איך אני בוחרת מה נכון מכל סערת הרגשות הזו? האם יש לי דרך לבטל או להפסיק את החקירה של המשטרה נגדו?