פורום גירושין ודיני משפחה בהנהלת עורך דין שרון סגל

"שעה שהאפוטרופסות על הקטין נותרה בידי שני הוריו, הרי שבמצוות סעיף 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב – 1962, על שניהם לפעול בעניינים אלה תוך הסכמה בכל עניין הנתון לאפוטרופסות זו, ולא להותיר את הדבר בידי אחד מהם, כאשר השני נתון לתכתיביו.
אי לכך, יש לפרש את הסעיפים בהסכם בעניין אותן הוצאות חריגות על רקע אפוטרופסותם המשותפת, ומשזו נותרה בידי שניהם, הרי היא מגלה את אומד דעתם של הצדדים, לפיה עניינים שבאפוטרופסות ייקבעו, עד כמה שהדבר יעיל, וככל שהוא משרת את טובת הקטין, בהסכמת שניהם.
רוצה לומר, כי הפרשנות בה מחזיקה האם, לפיה היא זו שתקבע, בכל מקרה, את מהות ההוצאה, זהות נותן הטיפול או נותן השירות ושאלת נחיצות אותה הוצאה במצוות אותם סעיפים, נמסרה לידיה בלבד, אינה מקובלת עלי ואינה מתיישבת עם אפוטרופסותם המשותפת של שני ההורים ."

תה"ס 7847-11-08 – ביהמ"ש לענייני משפחה נצרת, הש. סארי ג'יוסי.

גרושתי מתעלמת מפסק הדין הזה ועושה רק מה שהיא רוצה. היא מחליטה על הוצאות לפי ראות עיניה ואני ודעותי לא מעניינים אותה. עכשיו אני שוב צריך ללכת לבית משפט אני מבין, נכון?