סעיף 3 (א) לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) התשי"ט-1959 קובע כי: "אדם חייב במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו והוראות חוק זה, לא יחולו על מזונות אלה".
כלומר, סעיף זה מפנה לדין האישי של הילד כאשר מדובר בתביעת מזונות ילדים.
לפיכך, כאשר מדובר בילד יהודי, יש לפנות להלכה היהודית אשר מטילה את עיקר חובת תשלום המזונות על הבעל.
האם גם במקרה כזה ניתן להטיל עליו חיוב בתשלום מזונות על פי ההלכה היהודית?
כזה היה המקרה אשר נדון במסגרת הליך תמ"ש 57123-02-13 פלונית נ' אלמוני אשר התנהל בפני בית המשפט לענייני משפחה בקרית-שמונה.
התיק עסק בבני זוג אשר היו הורים לבת אחת בלבד.
הבעל נפגע קשות לפני מספר שנים בתאונת דרכים בעת שרכב על אופנוע והתנגש בו רכב צבאי.
כתוצאה מכך הוא אושפז במצב של תרדמת בבית החולים, ממועד התאונה ואילך.
בשנת 2013 הגישה האשה תביעה למזונות ילדים כלפי הבעל, עבור בתם המשותפת.
בשנת 2014 התיר בית הדין את נישואיהם.
הוריו של הבעל מונו כאפוטרופסים שלו, הן לגופו והן לרכושו, כאשר הם אלו שייצגו אותו במסגרת תיק זה.
לטענת האישה, סכומים אלה לא מספיקים על מנת לספק את צרכיה של בתה, בעוד הבעל מקבל מדי חודש קצבה בסך של 2,600 ₪ מהמוסד לביטוח לאומי.
מאחר שהילדה של בני הזוג הייתה מעל גיל 15, בית המשפט התמקד בחובת תשלום המזונות לילדים שמעל גיל 15, בהתאם להלכה היהודית.
בית המשפט ציין כי במקרה כזה, הן האב והן האם נושאים בחובת תשלום המזונות וזאת מדין צדקה, כאשר החלוקה ביניהם תיעשה לפי יחס הכנסותיהם, בתנאי שמצבה הכלכלי של האם מאפשר זאת.
קראו בהרחבה על: חלוקת רכוש בהליך הגירושין
כעת נפנה בית המשפט לדון ביחס ההלכה היהודית למקרה בו האב שרוי בתרדמת.
אולם, בית המשפט לא מצא בהלכה היהודית הגדרה ספציפית לאדם שנמצא בתרדמת, על כן, בלית ברירה ולאור הצורך לעשות שימוש בקריטריון הלכתי כדי לקבוע את מידת חיובו של האב, הוא המשיל את מצבו של האב למצבו של מי שמוגדר הלכתית כשוטה.
כלומר, אדם אשר אינו יכול לחשוב בצלילות ואינו מסוגל לחיות חיים עצמאיים, על כן אין לו דיעה כלל והוא מוגבל בעניין הנפקות של הפעולות המשפטית הנזקפות לחובתו.
לקריאה נוספת: סמכות בית הדין הרבני לדון במזונות ילדים
בית המשפט הגיע למסקנה זו לאור הסכמת הצדדים לפיה מצבו של האב הנו סופני וקבוע והוא אינו מסוגל לתקשר עם הסובבים.
בד בבד, בית המשפט הדגיש כי הדבר נעשה, כאמור, בהעדר הגדרה הלכתית מתאימה למצבו של האב, כאשר אין בכך כל כוונה חלילה לפגוע בכבודו של אדם הרתוק למיטת חוליו ונעדר יכולת לתקשר כדבעי עם סביבתו.
בהתאם לפסקי הלכה שונים שניתח בית המשפט, הוא הגיע למסקנה כי על פי ההלכה בנושא המזונות, לא ניתן לחייב אדם במצב של תרדמת, אף לא מדין צדקה, למעט במקרים בהם יש לו רכוש ממנו ניתן להיפרע לצורך מימון המזונות ובהנחה שאותו הרכוש לא נידרש עבורו עצמו לצרכיו הקיומיים הבסיסיים.
אולם, קצבת הביטוח הלאומי שניתנת לאב בסך של 2,600 ש"ח, נדרשת לצרכיו הקיומיים הבסיסיים, בפרט שגם ייתכנו הוצאות לא צפויות בעתיד בגין צרכיו הרפואיים הרבים.
בית המשפט הוסיף וציין כי בפסיקת בתי המשפט לענייני משפחה עולה כי נכון למועד פסק הדין, 4.11.2016, הסכומים הנפסקים עבור כל קטין, ללא צורך בראיות, מגיעים לסכום של כ- 1,300 ₪ בחודש בקירוב, כאשר סכום זה אינו כולל מדור, חינוך והוצאות חריגות ו/או הוצאות מדין צדקה.
אולם, בנסיבות שבהן לא ניתן לחייב את האב במזונות הקטינה הרי שעל האם התובעת להסתפק, לפחות בשלב זה, בתשלום המועבר לה מהמוסד לביטוח לאומי בסך של 844 ₪ וקצבת הילדים, כאשר סכומים אלו נותנים מענה ולו ברף התחתון, לצרכיה של הקטינה.
כמו כן, מאחר ובמקרה דנן האב הנו הבעלים במשותף עם האם בדירת המגורים שבה מתגוררת גם הילדה, מן הראוי הוא שחלקו של האב בדירה ישמש כנגד צרכי המדור והוצאות המדור של הילדה.
איך מחלקים דירת מגורים כשמתגרשים? הקליקו כאן למידע
יחד עם זאת, ביהמ"ש הוסיף וציין כי במידה ויתקבלו כספים בגין התביעות שהוגשו בגין תאונת הדרכים שאירעה לאב, ייתכן והדבר יעורר מחדש את נושא גובה המזונות בעת שיתברר כי האב הנו בעל רכוש מעבר לצרכיו הקיומים.
בסיכומו של דבר קבע ביהמ"ש כי בהעדר שינוי נסיבות מהותי כגון מכירת דירת המגורים של הצדדים או ככל שיזקפו לנתבע כספים או רכוש, הרי שלנוכח מצבו הרפואי ודינו האישי, אין מקום לחייבו במזונות הקטינה למעט במדורה והוצאות מדורה, שנכון להיום מסופקים על-ידו מכוח השימוש בו עושה הקטינה בבית מגוריו.
עמדתם העדכנית של בתי המשפט בישראל בכל הנוגע לשינוי תשלומי מזונות הילדים...
קרא/י עוד..בית המשפט הורה על הפחתה משמעותית בתשלומי המזונות בשל שינוי זמני שהות...
קרא/י עוד..הכירו את הדרך המהירה לצורך פניה לבימ"ש והקטנת תשלומי המזונות לילדים...
קרא/י עוד..בית המשפט לענייני משפחה מסביר כיצד מחשבים את הכנסת ההורים בהליך הגירושין
קרא/י עוד..הכירו את הזכות הנלווית לתביעת מזונות אישה ו/או ילדים, במסגרת הליך גירושין...
קרא/י עוד..בית המשפט לענייני משפחה פסק בעניין תשלומי המזונות תוך הקפדה על הכללים...
קרא/י עוד..בית המשפט חייב אב גרוש בתשלום מזונות זמניים לבנותיו למרות הסדר קינון הורי...
קרא/י עוד..בית המשפט לענייני משפחה הכריע בשאלת תשלומי מזונות הילדים בהסדר קינון הורי...
קרא/י עוד..העמדה המהפכנית של הרב אוריאל אליהו לגבי החיוב במזונות ילדים לפי ההלכה...
קרא/י עוד..בית המשפט המחוזי קבע כי יש לבטל פסק דין הנוגד את הלכת בע"מ 919/15...
קרא/י עוד..האם הליכי פשיטת הרגל של האב הגרוש מהווים עילה להפחתת תשלומי מזונות ילדים
קרא/י עוד..בית המשפט הורה על הפחתה משמעותית בתשלומי המזונות לילדה שעברה את גיל 6
קרא/י עוד..בימ"ש לענייני משפחה ריכך את התנאים לפיהם יורה על הפחתת מזונות הילדים...
קרא/י עוד..המשמורת משותפת וזמני הזהות שווים, כיצד יתחלקו ההורים בתשלומי המזונות?
קרא/י עוד..בימ"ש העליון קבע כי הלכת בע"מ 919/15 כשלעצמה אינה מהווה שינוי נסיבות מהותי!
קרא/י עוד..בית המשפט העליון קבע קבע הלכה תקדימית וחשובה בדבר חלוקת המזונות...
קרא/י עוד..הוביל את בית המשפט להחלטה על ביטול תשלומי המזונות מצדו של האב...
קרא/י עוד..במקרים קיצוניים ונדירים בלבד ניתן לפנות לבית המשפט לצורך ביטול תשלומי מזונות...
קרא/י עוד..המדריך המלא שמסביר איך לגבות חוב מזונות באמצעות הליכי הוצאה לפועל...
קרא/י עוד..החוק מאפשר לך לפעול בכמה דרכים שונות לצורך גביית דמי המזונות מהגרוש הסרבן...
קרא/י עוד..איך קובעים מתי בדיוק המדובר על הוצאות חריגות ושני ההורים צריכים להתחלק בהן...
קרא/י עוד..בית המשפט לענייני משפחה פסק והכריע כי האם תשלם מזונות ילדים לאחר הגירושין...
קרא/י עוד..הדין הדתי מדביק פערים: הפחתת מזונות ילדים במקרה של משמורת משותפת...
קרא/י עוד..הדרך החוקית והמהירה להגשת תביעה להגדלת תשלום המזונות לאישה והילדים...
קרא/י עוד..אמנם שינוי נסיבות מהותי אך לא מהווה סיבה אוטומטית להגדלת מזונות הילדים...
קרא/י עוד..