פורום גירושין ודיני משפחה

אני עומדת במצב לא פשוט וקצת אובדת עצות אשמח לשמוע מכם מתוך הניסיון שלכם עם זוגות מתגרשים ובסכסוכים בין בני זוג... איך אני אמורה להתנהל במצב הלא קל בזגויות שלי?

אני נשואה שנתיים ויש לנו תינוקת קטנה בת 8 חודשים.

הוא גבר שלא יודע מזה כבוד לאישה, משפיל מילולית מבזה ומתנהג כאילו אני שפחתו ולא אישתו .

אני מודה ומתוודא שאני מאוד פחדנית שוחרת שלום ותמיד תמיד אנסה לתקן לעשות רק טוב ולכולם לא מצליחה להרים עליו את הקול אפילו אם ממש ממש מגיע לו .

אתמול אחרי מריבות קשות, הגיעו מים עד נפש. החלטתי שאני חייבת לעשות שינוי ואחרי אקט לא נעים ביני לביני החלטתי לקחת את הרגליים ולצאת מהבית. ארזתי תיק לקחתי את הילדה והלכתי מהבית.

הכל טוב והכל בסדר מנסה למצוא כוחות בעצמי להישאר חזקה עד שאקבל החלטה סופית מה אני רוצה לעשות איתו.

לתת צ'אנס או לא לתת צ'אנס ופשוט להתגרש. אני באמת במקום שאני חייבת לחשוב כמה ימים ליפני שהכל יהיה סופי ומוחלט.
הבעיה הגדולה שלי היא הילדה.

קשה לי שאני מנתקת אותה ממנו. אמרתי לו שיכול להיפגש איתה בגינה או אצל אמא שלי (שם אני נמצאת בימים הקרובים) הוא רוצה שאביא אותה לבית.

לבסוף הסכמתי שיהיה איתה קצת בבית.

איך מתמודדים עם התחושה הזאת ? אני מרגישה רעה מצד אחד מצד שני אולי זה הדבר הנכון.

באופי שלי אני מאוד סלחנית ופועלת תמיד מהרגש ולא מהמוח. בגלל זה הכל יוצא לי עקום. נמאס לי לסבול אלימות מילולית והשפלות. נמאס לי להיות קטנה ולשתוק.

אני לא יכולה להמשיך ככה ומצד שני, לא יודעת איך יראו החיים אם נחליט על פתיחת הליך גירושין. יש לי פחד להיות לבד, כמו להרבה נשים... אני חוששת לילדה.

מה אתם יכולים להמליץ לי לעשות?