פורום גירושין ודיני משפחה

אני נשואה עם שני ילדים אנחנו די צעירים בעלי עובד די קשה ולכן לקחתי עלי את העול וגם קצת כי ראיתי שלבד לא מערב את עצמו.

אני מארגנת בבקרים שמה במסגרות אוכל ניקיונות וכמובן גם עובדת ,בקיצור ממש אם חד הורית.

בשנתיים האחרונות בעלי כבר יש לו יותר זמן אבל יותר נוח לו לא לעשות כלום להתעורר מאוחר ואפילו להעמיס עלי לזרוק מגבת ברצפה להשאיר כלים בכיור. אני נפשית ופיזית מותשת מאוד גם היחסים שלנו לא להיט הוא מגיע מהעבודה מסתגר לו בחדר משחק אם עצמו מעשן (ירק) נזכר בי שהוא חרמן וכמובן שאני כבר מותשת וגם לא ממש בא לי מהעצבים עליו.

אני מרגישה מנוצלת אני לא סבלנית בא לי לבכות מכל דבר מהעצבים שאני נמצאת במקום שלא טוב לי לא מעניין אותי כבר אהבה ולהילחם כי כבר ניסיתי אני כבר לא שם בכלל הוא מפוצץ באגו בטוח שהשמש זורחת לו מהתחת אני כבר לא סבלנית עם הילדים בכלל מרגישה לא מאושרת רוצה להשתחרר מהכלא הזה.

כילדה להורים גרושים ולהתגרש מגבר מפוצץ באגו שבקושי מתייחס לילדים קשה לי לראות את זה שנהיה גרושים כי הילדים אוהבים אותו מאוד ובטוח זה יהיה מכוער וגם הפחד איך אני אסתדר לבד כלכלית. האמת שאני גם פוחדת להשאר לבד. אין לי מושג האם כדאי ללכת לכיוון של גירושין או לנסות לעשות משהו, אם זה בכלל אפשרי עדיין, לשקם את הזוגיות שלנו.

מה דעתכם?