פורום גירושין ודיני משפחה

שבוע טוב לכולם. התייעצות דחופה כי אני על הסף. מאד מפחדת ליפול. לפניי שלושים. שנה אימי הלכה לעולמה באופן מפתיע. אבי נישא בשנית לאשה שלא אהבה אותנו, בלשון המעטה. מבית חם ואוהב, מצאתי את עצמי ברחוב, לעתים תכופות ותקופות. היום אני בת 45.אני אנסה פה לקצר, התעללות נפשית למרות שניסיתי לרצות אותה בכול דרך אפשרית ללא הועיל הדברים שעשתה היו מחרידים במיוחד לגביי. אחי יותר חזק נפשית ממני ובחר לעצמו דרך לא להיות הרבה בבית. עברו השנים ביקרתי אצלם לא פעם עזבתי את עיר הולדתי כי נישאתי וסגרתי במרכז אבל כל ביקור עלה לי בעוגמת נפש. אבל לא ויתרתי כי היה קשה לי לוותר על אבא שלי שלא עשה כלום בעניין. לאחר הגירושים שלי חזרתי קרוב לעיר הולדתי, ואז התחילה מסכת התעללות שאני כבר אמא, הוא איים טלפונית שלא אתקרב אליהם, כי היא לא רוצה. אמרתי שאני כבר לא ילדה והוא לא יכול לאיים עליי אבל שלא ידאג אני לא מתקרבת. אשתו כעבור חודשיים שאני במקום מגוריי החדש, הגדילה לעשות והוציאה צו הרחקה נגדי בטענה שאני מאיימת עליהם וסוחטת כספים ואף הרבצתי לה, רק התבלבלה ורשמה שהרבצתי לה לפניי 4חודשים שבפועל לא ראיתי אותם שנה. מצאתי את עצמי בשיא הבושה מול שופט להוצאת צו ההרחקה, הגשתי תביעת נגד וביקשתי צו הרחקה הדדי. השופט בא מוכן מאד והבין מה קורה כאן, כי רק לי הוא נתן לדבר שביקשתי צו הרחקה הדדי. ואמר לי במפורשות באלו המילים: תלכי לדרך ילדה קיבלת. צו הרחקה הדדי, מיותר לציין שאשתו(הוא עצמו לא הגיע) למרות שהיה חתום על על התביעה ניסתה לדבר והשופט לא נתן לה. צו הרחקה אומר שאסור להטריד לא במישרין ולא בעקיפין. כעבור שבוע ממתן החלטת השופט עליתי לקבר אימי וראיתי לזוועתי תמונה שלה שהייתה אצלו מנופצת על הקבר.

צרחתי כמו משוגעת והייתי בטוחה שזהו אני מקבלת התקף לב. אני חושבת שבשיא שפלותה ניסתה לגרור ממני תגובה, כדי שאפשר את צו ההרחקה. כי אמא ז"ל זאת נקודת התורפה שלי. קרסתי לגמריי באותו היום אבל ילדיי היו לנגד עיניי, בשיקול דעת האם להגיב או לא.. אני חושבת שזו הטרדה בעקיפין. אני ממש מתחננת לעזרה כאן...