פורום גירושין ודיני משפחה

חשבתי שבמדינת ישראל אין גזר דין מוות אבל מערכת בתי המשפט לענייני משפחה בישראל כן נותנת לכל אב גרוש במדינת ישראל חבל וכיסא בכדי לרסק לו את החיים , הגרושות מקבלת הכל ואומרות לעצמן למה לי לעבוד יש את הפרייר התורן שיעשה את זה בישבילי, תמיד הן מתוקתקות ,ציפורנים, גבות, צבע בשיער ועושקות כמה שאפשר מהגרוש שלהן ועוד מתלוננות מתי אתה בא לקחת את הילדים ,מוציאות צווי הוצאה לפעול, עובדות חצי משרה בטענה״ מי יטפל בילדים ״בשעה אחת בצהריים הן כבר בבית ישנות צהריים כי הן עייפות, עבדו קשה והילדים בכלל מגיעים בארבע מהמסגרות (שגם את זה אנחנו משלמים ).לאף מוסד במדינת ישראל לא מעניין במה אתה עובד וכמה אתה מסכן את החיים שלך בכדי להביא פרנסה לבית בכדי להמשיך לחיות בכבוד וגם שאתה רוצה לקחת את הילדים לחופשה אי אפשר כי אין לך כסף, הילדים חיכו לחופשה ושאתה אומר להם שלא הולכים הם ,שואלים למה ? מה לענות? אין לאבא כסף כי אמא לקחה הכול והילד בוכה ,זה קורע אותך מבפנים !!! כמו האבא מחולון שצועק לבן שלו במגפון בכדי שיראה אותו אבל גרושתו לא נותנת לו .הגברים בוכים בלילה זה נכון , ולפעמים גם ביום, אף אחד לא שואל איך עובר עלינו היום ,אחרי סטירת לחי כזאת לא משנה מה תעשה תמיד תקבל סטירה ועוד מאחרי הגב, היא לא תגיד לך את זה בפנים, יש להם תעבת בצע לכסף מבלי לעבוד, לשבת רגל על רגל בבית וקבל כסף ,מחפשות איפה אפשר לעשוק .אני לא רציתי שהורים שלי ימותו בכדי שיהיה לי בית ,אבל אלו החיים וגם את זה היא רוצה לקחת .22 שנה אני במערכת הביטחון ואף נפצעתי פעמיים במהלך השירות ואת הכסף הזה שבזיעה וסיכון חיים יום יומי היא רוצה לקחת, באיזו זכות?? אז כל האבות הגרושים אנחנו צריכים לקום בראש מורם ויד חזקה ולא לתת להן את התענוג הזה, שווין מגדרי בהוצאות ,לא בגלל שאני גבר ומרוויח יותר אני צריך לממן לה את החיים .אף אחד לא סופר את הגברים שמתאבדים בגלל זה לא מזכירים את זה בכלל אבל שגבר אומר משהו לגרושתו ישר יש הד תקשורתי חזק . הן מביאות אותנו למצב בלתי נסבל.

מקווה שהפורום שלכם הוא המקום הנכון לשאול ולקבל עצה, לאור הניסיון שיש לכם בדיני משפחה, זוגיות ובעיקר בפרידה וגירושין...

אני בת 28, בקשר זוגי מורכב כשנה פלוס(בן זוגי בן 30).
מתחילת הקשר הייתה אהבה גדולה, אבל במקביל גם שוני גדול בתפיסות, באופי, בחלק מהתחביבים.
מתחילת הקשר היינו רבים הרבה ומשלימים, וחוזר חלילה. הסקס בנינו ממש טוב.
אנחנו מאד אוהבים אבל שנינו מבולבלים בקשר ותוהים האם הוא יכול להחזיק לאורך זמן.
היה דיבור על חתונה מההתחלה והדיבור בנושא תמיד קיים , אבל ככל שהזמן עובר לתוך הקשר זה מרגיש כמו משהו שאולי יהיה טעות.
הפערים בנינו הם גדולים, למשל הוא והמשפחה שלו מאד "דבק" ובתחילת הקשר הוא היה נוסע אליהם כל סוף שבוע, עכשיו זה התמתן והוא נוסע פעם בשבועיים, שלושה.
העניין הוא שבשבילי זה הרבה, זה קשה, מתיש, מעיק עליי. אני באה מבית דתי וחזרתי בשאלה(בגיל מאד צעיר) ההורים שלי לא מסכימים שיגיעו אליהם רק לארוחה ויסעו לכן אם אני נוסעת אני צריכה להתקע שם שבת שלמה ו"לשמור שבת", זה מה שגורם לי להגיע פעם בחודש.
בגלל שאני נוסעת פעם בחודש ואני לא רגילה לדבק הזה עם המשפחה, מאד קשה לי להצטרף אליו לעיתים קרובות יותר, מצד שני אני מאד נעצבת מזה שאני נשארת לבד בבית בשישי או שבת במקום לאכול עם הבן זוג שלי.
המצב יוצר תסכול גם אצלו במידה והוא בסוף לא נוסע להורים, וגם אצלי במידה והוא נוסע ואני נשארת לבד.
פעם בחודש או קצת יותר אין לי בעיה להצטרף.
בנוסף לעניין הזה, אני נמצאת בתקופה קשה אני מרגישה נורא בדיכאון, כבויה. אני לא מרגישה שאני מקבלת ממנו את התמיכה הרגשית הזו שבן זוג אמור לתת, זה מאד מתסכל.
הוא פשוט לא בנאדם שאוהב לדבר הרבה על עניינים רגשיים, יותר בנאדם שמדחיק וכזה שאומר "יהיה בסדר, חייבים להתגבר", הוא לא נותן מקום לתחושות הקשות שאני מרגישה, מה שגורם לי להתחפר בתוך עצמי יותר. אני מרגישה בזמן האחרון כעס מאד גדול כלפיו שמתבטא במריבות חוזרות ונשנות מהצד שלי.
ניסיתי לדבר אבל זה תמיד הופך לשיחה של האשמות אחד את השני.
אני יכולה להעיד על עצמי, שאני בחורה מורכבת ולא פשוטה(בין היתר יש לי גם בעיות אמון לצערי מאירועי עבר), אני מבינה את הקושי שלו להתמודד איתי מצד אחד ומצד שני כועסת שאני מרגישה חוסר הכלה.
גם הוא מרגיש חוסר הכלה מהצד שלו.
אציין שהוא בחור טוב, יש לו לב טוב ותכונות טובות והוא מאד חברותי וחביב על הבריות, הוא למשל מאד נקשר לכלב שלי ומוציא אותו לטיולים יום יום כדי שאני אוכל להתארגן לעבודה בלי לחץ וזו רק דוגמא.
בעבר היינו בטיפול זוגי, אבל בסך הכל רק 2 או 3 מפגשים, לאחר מכן היה פיצוץ ונפרדנו לשבועיים(שהיו נורא קשים ובלתי נסבלים לשנינו) וכשחזרנו לא המשכנו ללכת, אציין שבן זוגי לא שש ללכת לטיפול ולי לא בא להיות הצד הזה שדוחף לשם.

אני מאד מבולבלת ומתלבטת מה לעשות.
אני תוהה האם כל הסיטואציה נובעת מהקושי הנפשי שאני חווה בחודשים האחרונים או שבאמת הקשר לא יכול להתקיים
אני יודעת שאם זה יסתיים אני אהיה נורא עצובה ויהיה לי קשה בטירוף, אני עוצמת עיניים ולא יכולה לדמיין מישהו אחר שם במקומו.

אשמח לעצות של עורך דין או רעיונות שיוכלו לקדם אותי.

שלופ עורך דין נכבד,


אחרי מאבקים משפטיים ארוכים והרבה רצון של הילדה לעבור אליי הוחלט בבית המשפט שהיא תגור אצלי.

ועכשיו אחרי שנתיים שהיא כבר גרה אצלי ונהנת מאד ומשלימים פערים יחדיו, אני מרגיש טוב יותר
בלי יותר מעצרים בלי הגבלות למינהם
אך נשאר הגבלה אחת שמטרידה אותי וצריך את עזרתכם
נכון שאני לא משלם יותר מזונות ונכון שהיא משלמת כרגע לי 800 ש"ח בחודש שכמובן מתקזז מחוב שהצטבר לי של 100 אלף
נותרה ההגבלה של יציאה מהארץ וזה מטריד אותי כי לשלם את החוב הזה יהיה לי קשה ואני לא יכול עוד הלוואה אני חנוק מכל ההלוואות שלקחתי כדיי לבנות משפחה חדשה
ובית המשפט בתביעה כמובן מכיוונה שאשלם כל חודש 1000 ש"ח החזרים על החוב
שהתחננתי שיורידו להרבה פחות ולא הצליח
מה עושים אשמח לרעיונות
ותזכרו תמיד יש תקווה להעביר את הילדים אליכם

הסכם גירושין לזוג שהיו ידועים בציבור כ-9 שנים.
יש הסדר בריא בינינו עם הבנה והסכמה על גידול הילדים וההוצאות.

ביטוח לאומי מבקש חוזה גירושין ואינינו מעוניינים להכניס עורכי דין בינינו (שנינו קיבלנו ייעוץ) והחלטנו לחתום על חוזה (הורד מהאינטרנט, שונה למאפינינו).

רוצים לחתום שאין בינינו דרישת כספים (כמו מזונות וכו׳).

האם בית משפט יקבל זאת?
האם ביטוח לאומי יקבל זאת?

תודה מראש

אני פרודה כבר שנה, קיבלתי עורכת דין מהסיוע, אני פתחתי תיק בבית משפט לענייני משפחה במרץ היינו בפגישות ישוב סיכסוך שלא צלחה אז הגשתי בקשה לקבלת מזונות זמניים - התקבלה החלטה אך הוא לא משלם.

עכשיו פתחתי תיק ברבנות הזמינו אותנו לנובמבר לדיון, השאלה שלי היא אם לא הגענו להסכם כל שהוא אז למה הזמינו אותנו לדיון לגירושין? או שוב לישוב סיכסוך?

שאלתי את העורכת דין היא אמרה לא הגעתם להסכמה אז כנראה שהדיון הוא לגירושין תשובה שלא הבנתי מה היא אומרת בכלל איך גירושין אם אין הסכם?

האם יש לכם תשובה לשאלה? איך אני יכולה לדעת למה להתכונן?

שלום,

אני גרושה, הבת שלי ואני בעלות שם משפחה שונה בת.ז ובדרכון
*בדרכון גם לא מופיע השם שלה כי מאז שהתגרשתי החלפתי את השפ משפחה לשם נעורי ואז התחתנתי והחלפתי שוב לשם לאחר הנישואים השניים.

אנחנו מתוכננים לנסוע לחול בראש השנה, לבודפשט, ופחות מדאיגה אותי היציאה מהארץ כי במקרה הצורך היא מופיעה בספח התעודת זהות, אבל מה קורה בחול? האם לא יבקשו ממני שם מסמך כלשהו שמאשר שהיא הילדה שלי ומותר לה לנסוע איתי?

יש לציין שמאז שאנחנו גרושים כבר נסעתי איתה פעם אחת לחול אבל אז השם משפחה שלה הופיע בדרכון שלי כשם קודם, ולא ביקשו ממני שום מסמך מיוחד בשום שדה...

בני זוג שהביאו 2 ילדים לעולם
גילאים: שנתיים , 7 חודשים
נפרדו אבל לא גרו ביחד
כעת האם הגישה בקשה להסדרי ראיה ומזונות .

האב רוצה משמורת משותפת כמובן ללא תשלום מזונות
האם לתינוק כזה קטן שיונק יאשרו משמורת משותפת? האם מפרידים בין אחים ? יש גיל מקובל למשמורת משותפת?
האם יש הבדל בין המושג "הורות משותפת"לבין "משמורת משותפת"?

האב טוען כעת שהם מעולם לא היו בני זוג , יש סיבה כלשהי שייטען פתאום שהם מעולם לא היו בני זוג אלא רק רצו הורות משותפת?

כעת הם מחכים לדיון ראשון , ולמרות שהאב רוצה משמורת משותפת כעת תמיד מוצא תירוצים שלא יכול לשמור על הילדים. פעם יש לו עבודה פעם חולה. האם יש לזה השפעה על הדרישה שלו למשמורת משותפת? הרי האם שומרת על ילדיה גם כאשר היא חולה.

כמו כן האב טוען שלא עובד כי שומר על הילדים בבקרים במקום להכניס אותם למסגרת ואין לו כסף, בחשבון בנק שלו יש כמעט מליון שח והוא טוען שזה מה שיש לו וכשזה יגמר לא יהיה לו כסף
האם לא מסתכלים על יכולת פרנסה של אב? אם הוא לא עובד איך הוא יפרנס את ילדיו?

נשואים 8 שנים, יש ילדים. אף פעם לא היה טוב תמיד עליות ומורדות, גם כשיצאנו לפני הנישואים תמיד היה קשה. 8 שנים שרובם ישנים בחדרים בנפרד. הטלפון שלו נעול בקוד, שוכבים פעם בחצי שנה רק כשהוא רוצה. כל יום השפלות על המראה החיצוני כמה שמנה מכוערת ומסריחה.

כל הזמן אני בעיקר עם הילדים לבד. אין עזרה. קמה מוקדם כדי להביא יותר פרנסה לבית והוא מבחינתו כמה שיותר להסתובב עם חברים ולא מתאמץ בכלל. בערב נעלם לכמה שעות והיו גם מקרים שמודיע שיחזור בבוקר. ברור שבוגד כבר לא חיה בסרט. גמר אותי נפשית לא מסוגלת להסתכל במראה גמר לי את הבטחון העצמי.

לפני שנתיים עזרתי אומץ וכוחות והתחלתי תהליך גרושין באמצע התהליך התקפלתי וחזרתי בי בגלל שהשפיל אותי. כל כך מצטערת על זה. חיה בגהנום ובדידות נוראית.

אף פעם לא יכולה לקבוע עם חברה כי לא יודעת אם יסכים להשאר עם הילדים. כל כך רוצה לקבל כוחות להתגרש ולחיות עם ילדיי בשלווה.

בבית הולכת על ביצים כדי לא לעצבן אותו כי אז תגיע אלימות מילולית והשפלות.

אני שבורה מנטלית. אין לי כוחות נפשיים יותר. אפילו הפחד להישאר לבד כבר לא ממש מציק לי.

אני אפילו לא יודעת מאיפה להתחיל זה פעם ראשונה שאני כותבת על זה ומוציאה את זה איכשהו אחרי כל כך הרבה שנים שלא העזתי. התחתנתי לפני 8 שנים, שידוך, בחור חרדי, לא היה שום מגע לפני החתונה. אחרי החתונה יצא לי להסתכל לו פה ושם במייל ואני קולטת התכתבות עם גבר!! שליחת תמונות הדדיות של איבר המין וכו. בהתחלה לא ממש הבנתי במה מדובר מרוב שהייתי תמימה ולאט לאט הבנתי שבעלי הומו! באתי ודיברתי איתו על הנושא פתחתי את זה מולו כשכולי בוכה וכואבת והוא אמר לי שזה רק התכתבות, הוא דו מיני- נמשך גם אלי וגם לגברים ופשוט לפעמים טיפה קשה לו והוא מוצא "נחמה" בהתכתבויות האלה. מפה לשם אנחנו עם 3 ילדים. לא מצטערת כמובן על אף ילד אלו המתנות שלי בחיים אבל הנושא הזה הולך ונהיה יותר ויותר קשה לי מיום ליום. יש תקופות שהוא רק איתי ויש לנו אחלה סקס ואנחנו הכי אוהבים בעולם, ויש תקופות שאני ישר קולטת שהוא מתחיל עם התכתבויות של הצד השני ונורא חוששת שזה יגיע גם למפגשים אחרי הכל, למרות שהוא טוען שהוא לא נפגש שהוא רק "מפנטז" דרך ההתכתבויות האלה. אני יכולה להגיד שלמרות הכל פעם אחת תפסתי אותו שיצא מהבית והלך להיפגש עם גבר! היה לי נורא קשה עם זה ובאמת כמעט התגרשתי ממנו הייתי הכי קרובה לזה אבל תמיד בסוף יש דברים שמונעים ממני לעשות את הצעד הזה. אני נורא מרחמת על הילדים שפתאום יצטרכו להתרגל למציאות קשה, אני מרחמת על המשפחה שבטוח תיקח את זה נורא קשה, אני מרחמת על עצמי כי מי אמר שאני אמצא משהו טוב יותר בחוץ עם 3 ילדים?? מרגישה כל כך מגוכחת כשאני מעלה פה את הדברים על הכתב אבל באמת שאני מבקשת תנסו להבין ופחות לשפוט, תבינו שתוך כדי אנחנו מתנהלים כמו זוג רגיל לכל דבר, בחיים לא סיפרתי על זה לאף אחד אני לא יודעת אם זה נורמלי, או לא נורמלי, מפחדת מאוד לעשות כל צעד שאני אולי אתחרט עליו. קשה לי בטירוף!! אני תמיד עם יד על הדופק עוקבת אחרי הטלפון שלו, המחשב וכל זה וישר רואה אם יש משהו חריג (התכתבויות וכזה) וכשאני כן מגלה את זה אחת לתקופה אני נכנסת לקושי מטורף! קשה לי לתפקד אני מרגישה תחושת בגידה חזקה שהנה זה שוב פעם קורה... מצד שני אני מודעת לזה שאם הייתי חיה עם גבר סטרייט לחלוטין מי אמר שלא היו לו פיתויים? שלא היה מסתכל על נשים? אולי פה זה פחות גרוע כי זה גברים?... אני אשכרה מבולבלת בצורה הזויה אני ממש אשמח לכל עצה של עורך דין מטעמכם ולכל דעה לפה או לשם. גירושין זה המוצא האחרון, בעיקר בגלל שאנחנו דתיים וזה מאד לא מקובל וגם כמובן מתוך מחשבה על הילדים.

שלום לכולם..
רציתי להתייעץ..
אבא של הבת שלי לא מכבד את הסדרי הראיה.
אמור לקחת שני וחמישי וכל שבת שנייה.

בפועל לוקח פעם ב.. כל שבת שנייה וגם שהילדה מתקשרת שרוצה לחזור גורם לי לבוא לקחת את הילדה ממנו.. גר בעיר אחרת.

בחגים ובחופשים אמור להיות חצי חצי אך בפועל לא לוקח כלל!
מזונות משלם בזמן אך חוגים קייטנות והשאר לא משתתף.
אינו קונה לילדה כלום ואם מבקשת טוען בפנייה כי משלם לאמא ושהיא תקנה (כמובן שלא מחסירה ממנה כלום! יש לה הכל מהכל)
למי ניתן לפנות על מנת ליישב את עניין ההסדרי ראייה ואם אינו לוקח כלל להעלות את המזונות?

יש לי כמה שאלות
מלבד למזונות למה עוד אני זכאית?
שמעתי שיש דבר כזה שנקרא מדור האם זה כולל שכירות?
נגיד והילדים רגילים לאיכות חיים מסויימת של דירה בת 4 חדרים, הוא מחוייב לעזור בזה?
זה בנוסף למדור? או שזהחלק מהמדור?
מה אני צריכה לדרוש מעבר?
שנינו עובדים ושכירים ומרוויחים סבבה, לא עשירים אלא ממוצע
אני לא רוצה לרמוס אותו או לפגוע בו אני סך הכל רוצה את מה שמגיע לי כדי לגדל את הילדים בכבוד.

באיזה שלב כדאי לקחת עורך דין ואיך עורכי דין מתמחרים ייצוג בתביעות גירושין כאלה?

כלפיי חוץ הוא נראה טוב, אפילו טוב מאוד. מפגין אינטיליגנציה, משכיל, אדיב, רגוע, שקט, נחמד, חייכן, אהוד על הסביבה, לבוש במראה חינני.

הוא לא מכה, לא מקלל, לא צועק ולא משאיר סימנים על הגוף.

האלימות הזאת היא האלימות מהסוג הכי קשה שיש, היא גומרת אותך לאט לאט ובשקט.
הסביבה לא תומכת בך כי הם לא מבינים מה את רוצה ומאוד קשה להוכיח את זה.

לקורבן בד"כ לוקח הרבה זמן לזהות את זה.
את לא מבינה מה קורה לך.
מה גורם לך להתחרפן, להשתגע, לסבול כל כך.
הוא אומר לי שאני נראת טוב, חכמה, יפה, רגישה ויכולה לעשות כל מה שאני רוצה .
בפועל הוא מתנהג בדרך שמוכיחה אחרת ומוכיח לי שאיני ראויה.

ברגעים הכי קשים וכואבים בחיי הוא נטש אותי ולא היה שם בשבילי.

הוא יגיד לי שלא קבעתי איתו ולא סיכמת איתו דברים שכן סיכמת, הוא יגיד לי את לא זוכרת ויגרום לי לפקפק, הוא יגיד בעדינות בשקט ובחיוך אוהב שאולי את צריכה פסיכיאטר וכדורים, הוא יגי. שאני מדברת שטויות, הוא ישקר שקרים ברורים ויגיד בשיא הרוגע והאדישות שמעולם לא עשה את זה, הוא יתעלם מהכאב שלי וינסה להוכיח את צידקתו .
הוא ינסה בכל דרך לגרום לי להרגיש חוסר ביטחון, אך לא במילים ישירות.
הוא יעשה פרצופים, חיוך משונה ומזלזל כשאת מדברת, ללא מילים הוא יגרום לי להרגיש שאני כלום, קטנה ולא שווה.
הוא ישלח לי שיר ויום למחרת יתן לי להרגיש לא שווה.
הוא יגיד לי כמה הוא מתכוון עכשיו להשתפר ועכשיו את תראי שאני אהיה הכי טוב ואעשה כל מה שקבענו. אולי לא עשיתי עד היום, אבל מעכשיו תראי משהו חדש, יום למחרת הוא כבר מחפש תרוצים וכך שנים אותם משפטים, אבל בפועל כלום.
ואז שוב תרוצים...
יום הוא אוהב ומבין שאיתי רוצה לחיות את חייו ויעשה הכל ולעולם לא יאכזב ויום למחרת אני שוב לא שווה.
הוא גורם לי להרגיש היטב בדרך מתוחכמת מה הוא חושב עליי, אבל לא במילים.
הוא גורם לי להרגיש מטורפת מסתכל לי בעיניים בלי למצמץ לשניה ואומר שלא עשה דברים ששנינו יודעים בוודאות שנעשו והופך אותי למטורפת ומשוגעת.
הוא משכנע אותי שעשית דברים שלא קרו בזמנים לא נכונים.
את תמיד היית כזאת מטורפת...מאז שהכרנו.
הוא גורם לי להאמין בדברים לא נכונים.
אין בו חמלה, הוא קר , אגיש וחסר רגישות.
יש לו את המסוגלות להוכיח שבסה"כ הוא לא עשה משהו לא בסדר, כל הזמו אומר, אבל מה עשיתי? אני לא מבין? אז אני אסלח לו שוב ושוב ושוב...
כי אני אאמין לכך שמה שקרה זאת בעצם שטות ואפשר לעבור הלאה.
האשמתי את עצמי במשך שנים וחיפשתי כל הזמן איפה אני לא בסדר.
הוא מספר סיפור שהוא מישהו שהוא לא.
הוא משתנה מידי יום.
יכול להתנצל על משהו מסויים שעשה ויום למחרת להגיד שלא התנצל או שהתנצל כי....
הוא יכול במשך שנים לגמור להסתובב וללכת לישון ולהשאיר אותך לא מסופקת ואז לתת לזה הסבר שלא ידע איך להתנהג במיטה.
הוא ישכנע אותך לרדת לו כשאותך הוא לא מספק ויגיד לך זה רק שתי דקות נו...
גם אם את לא רוצה ולא כיף לך.
הוא תמיד יחפש תרוצים למעשים שלו העיקר כדי לצאת בסדר וצודק.

הוא מסכם איתך דבר אחד ועושה דבר אחר בידיעה ברורה ואז הוא אומר לך לא שמעתי, לא ידעתי, לא חשבתי...
הוא עושה דברים מאחורי הגב אם קשור בהתנהלות כלכלית ודברים נוספים שגיליתי ואז הוא אומר:
כן תיכננתי להגיד לך...
רציתי....
התכוונתי ש....
שכחתי....
לא ראיתי...
לא שמתי לב....
לא יצא...
כי לא דיברנו על זה...
אבל בעצם הוא ידע טוב טוב מה הוא עושה.
אח"כ הוא מנסה להראות לך שאת משוגעת, מטורפת, לא שפויה....
הוא תמיד ישאיר אותי כאובה עם דמעות בלילה ויגיד שהיה עייף ונירדם.
לעולם הוא לא יעשה משהו כדי לפתור בעיות. תמיד הוא יברח מהן, לא ידבר, יתרחק...

הוא כל משפט אומר את טועה, מדברת שטויות, אני לא מסכים איתך, גם אם הדברים ברורים על פני השטח.
הוא מסתכל על הריצפה או לצדדים, שותק כשאת כאובה, בוכה, גם את כבר משתגעת. הוא עדיין שותק.
כשאת מתחננת ליחס הוא מסתכל עליך בפרצוף מזלזל ואומר לך שאת אלימה ומטורפת ושאין לו איך להגיב להתנהגות כזאת.
את מחפשת דרך להתמודד עם הכאב את לא מקבלת ממנו יחס בשום צורה ואז את מתחרפת ומחביאה לו את הנייד (אחרי שנים רבות ) והוא אומר לך תראי איזו אלימה את. זאת אלימות זה להחביא לי את הנייד.
אני לא אלים!!! את אלימה!!!

הוא גם מדבר מידי פעם לא יפה אבל הופך את זה שאת גרמת לזה...
הוא בוגד ומביא מחלות, אבל מתרץ ומכחיש וכשאני מגלה בעקבות מחלת מין שקיבלתי הוא אומר לי באדישות שהוא מצטער וזה קרה פעם אחת והוא ממש כועס על עצמו. אז כשאני אומרת לו שהצער האדיש הזה לא מספיק, הוא אומר תתני לי הזדמנות להוכיח לך שאני מצטער גם במעשים ואז עובר יום ועוד יום והוא ממשיך כרגיל וכשאני משתגעת מרוב כאב ואדישות שלו למצב הוא אומר שאני לא שפויה ולא נתת לו הזמנות להוכיח. למרות שבפעל שנינו יודעים שלא היה עושה דבר.
כשהילדים בוכים, עצובים, מתחננים שנפסיק
הוא אומר לי שזה בגללי.

הסבל הזה הוא מטורף ושנים לא ידעתי להסביר ולהבין אותו.

היום אני מבינה שיש לזה שם

אלימות שקטה

צהריים טובים עורך דין נכבד,

בתחילת ספטמבר יש לי תאריך למתן גט. לא הגענו לרבנות מעבר לכך. סידרנו את כל הפרוצדורה, יש לנו הסכם חתום, ורק צריך להגיע ולהתגרש. שאלתי היא: מה בעצם יכול להשתבש בדרך? האם בית הדין יכול לתקוע את התהליך מאיזושהי סיבה? האם מוטב להגיע לבושה בצניעות מופלגת? מה אני נשאלת בטקס הגירושין ומה לענות?

אני בזוגיות 13 שנים אני לא נשואה ואנחנו ידועים בציבור ויש לנו ילדה מהממת בת 11
היו מריבות תמיד אבל לפני כחודשיים תפסתי התכתבות בווטסאפ שבן זוגי מחפש סקס עם מישהי בעבודה
העדפתי להבליג מכיוון שאני מאוד אוהבת אותו
הוא יודע שאני עברתי בעברי אובדן של 2 הורים ואין לי משפחה חוץ מילדתי האהובה
אני סובלת מחרדת נטישה קשה והוא מנצל את זה הוא מטיח בי האשמות אומר שהוא במינוס בגללי דבר שהוא כמובן לא נכון
כל פעם שהוא רוצה משהו הוא מעלה את נושא העזיבה ואומר את צריכה לרדת במשקל.. להשתנות...יותר לנקות....או כל גחמה אחרת
ואני תמיד עושה הכל רק שלא יעזוב...
אני משתתקת מפחד רק שהוא מדבר על לעזוב אני לא מאושרת אבל אני
מ פ ח ד ת
תנו לי עצה כדי שאוכל להתעלות ולשחרר. איך עושים את זה? הפחד להישאר לבד משתק אותי. מה אתם יכולים לייעץ לי לעשות?

לאחר חיפושים בכמה פורומים אחרים ובפייסבוק, ללא מענה, הפנו אותי לפורום שלכם ואני מקווה שאוכל למצוא כאן מענה ועזרה משפטית ראויה:

שמי לירון ואני גרה בבולגריה מ2012, נשואה לבולגרי ויש לנו ילדה בת 1.6, אנחנו כרגע בתהליכי פרידה ובהמשך גירושים. בגלל שבנזוגי מניפולטור ריגשי ולא כל כך מאוזן נפשית ביקשתי ממנו שיחתום לי על 2 טפסים. אחד שהוא מאשר לי לקחת את הבת שלנו ולגור איתה בארץ, והשני שהוא מוותר על הזכויות שלו כאבא שלה ונותן לי חזקה מלאה עליה.

כרגע הוא הסכים לחתום, הבנתי שאני צריכה להסריט אותו חותם או יותר טוב לעשות זאת מול עו"ד כאן בבולגריה. האם רק להסריט זה מספיק טוב? פשוט כי ללכת כאן לעורך דין מצריך מאמץ שאני לא יודעת אם הוא יהיה מוכן לעשות.

בנוסף רציתי לשאול אם יש טפסים מוכנים מראש שאני יכולה כבר להדפס, למלא פרטים ולתת לו לחתום? (לא מצאתי און לין) אבא שלי מתייעץ עם עו"ד שהוא מכיר אבל בנתיים כבר יומיים שהוא מארגן את המסמכים ועדיין כלום ואני לחוצה שהבנזוג ישנה את דעתו ולא יסכים לחתום.

תודה רבה מראש

בוקר טוב לעורכי הדין וברכות על האתר הנפלא והאינפורמטיבי שלכם!

רציתי לשעמו דעה של עורך דין מטעמכם על הנושא הבא:

לפי הסכם גירושין חתום ומאושר אני אמור לשלם חצי מההעלות הזולה ביותר ( קייטנות , טיפולים רפואיים וכו'... ).

למרות זאת גרושתי באופן קבוע הולכת על היקר ביותר ( טיפולים פרטיים , קייטנה במתנס ולא בביה"ס וכו ... ) היא משלמת ואז מעבירה אלי קבלה ומבקשת שאשתתף בחצי ומאיימת שתפנה להוצאה לפועל אם לא אשלם לה .
מה אפשר לעשות אם בכלל ?
עד היום שלמתי לה כבר אלפי שקלים סתם ...
תודה רבה על העזרה

תקופה קשה ובלתי נסבלת. כבר שנה וחצי שאני נלחם להיות אבא משמעותי ומעורב בחיי הילדים.
לצערי,אמא שלהם עושה הכל, אבל הכל כדי שזה לא יקרה: מערבת אותם בכל דבר, לא מאפשרת להם להחזיר דברים שלקחו מאצלי, לא מאפשרת להם לבלות איתי מעבר להסדרים למרות שהם מבקשים להיות איתי. הקטנה חולה והיא מחליטה על דעת עצמה שלא תבוא אלי בימים שלי. כשרציתי לפנות לרשויות בעניין עוה"ד שלי הטילה וטו מוחלט.

היתה לי גם פגישה עם העוסי"ת החכמה ברווחה. כשאני מספר לה שהמצב הגיע לידי קרב סכינים ומזלגות בין הילדים ובנוסף האמצעי לוקח חפץ מתכתי חד ומאיים על הגדול שידקור אותו עם החפץ הזה ויהרוג אותו בגלל כל השטויות שלה מה שיש לה להגיד זה שהיא לא נכנסת בינינו ושמה שסיפרתי לה עכשיו לא קשור למהות הפגישה. מהות הפגישה זה איך עוזרים לילדים. אין ספק שכשהילדים מנהלים קרב של לזרוק סכינים ומזלגות אחד על השני זה תקין ולא זועק לעזרה. זה לא מצריך התערבות של גורם טיפולי כלשהו. אז החלטתי לפנות למחלקת סדרי דין ולבקש זירוז של מינוי פקידת הסעד. והתשובה המתקבלת- לא טעיתם- לא התפקיד שלהם לסייע. אני צריך להמתין עד אמצע ספטמבר כדי שמישהו יסייע במצבי הקיצון הללו.

ואז, הדובדבן שבקצפת. הבן שלי היום בן 13. במקום לשמוח ולחגוג אני מקבל מייל (כן חברים שפלה עד הסוף, במייל) שביום של העלייה לתורה והנחת התפילין נצטרך לעשות החלפות בהסדרים כי היא צריכה להגיע איתם לאירוע מוקדם. הרי מה פתאום שאני אביא אותם ואדאג לזה? אה נכון, הבנתי, אני פשוט לא מוזמן לאירוע הזה. הרי הילד יעלה לתורה בלי אבא שלו. וכשאני שואל אותו פרטים על האירוע הוא "לא יודע" איפה ומתי. מי אני בכלל שהאמא השפלה שלו תערב אותי באירוע משמעותי שכזה.

אז הבנתי. נוותר על הילדים נוותר על הכל. לא צריך. אני רק מקווה שהמערכת תתעורר על עצמה לפני שיהיה מאוחר מדי.

האם בכל מקרה של זוג שמתגרש מחייבים אותם לעבור הליך גישור חובה (45 יום וכו)? כך שמעתי. מה קורה במידה ויש הסכמה על הכל, הגענו למסקנה שאין מה לנסות שוב, ורוצים לקבל גט מהיר יחסית, האם אפשרי?

מאחר ואני מסורתית/דתיה, עניין הגט הוא חשוב עבורי כדי להיות חופשיה (והוא יותר דחוף מהסדרת נושאים כלכליים, מכירת בית וכו). בעייתי מבחינתי להיות פרודה תקופה. אנחנו מנסים ונלחמים כבר שנתיים, ללא הועיל.

פעם הייתי תמים.
האמנתי שאם אני מתחתן זה פעם אחת ולתמיד. האמנתי שאמא של הילדים תמיד אבל תמיד תפעל ותראה את טובת ילדייה ותמיד תגן עליהם. האמנתי שבבית המשפט יש רק צדק. האמנתי שהמדינה פועלת בראש ובראשונה לטובת הילדים ולהגנתם. האמנתי שהמשפחה והחברים שלך יתמכו בשעת צורך.

הרבה אכזבות קיבלתי בחיים והרבה סטירות לחי.

מה אתם חושבים?
זה נכון שלעקל ולהבין שבית המשפט והמדינה מעודדת ניכור הורי זה משהו שלא פשוט להבין .. אבל זה נכון.
עד שלא מגיעים פיזית לבעיה הזאת ולעמוד מול שופטת, שפשוט מתעלמת לגמרי ולא פותרת את הבעיה. אז אתה רק מבין...

למה שהמדינה תעודד ניכור הורי?
זה קיים וככה זה פועל.

אפשר לחשוב על סיבות אחת מהן היא שהגירושין מכניסים הרבה מאוד כסף למדינה, גורמים להרבה מאוד משכורות. החל משופטים, שופטים בדימוס, עורכי דין, עובדים סוציאליים, פסיכולוגים, קציני מבחן, הוצאה לפועל, ועובדים רבים הקשורים בתעשיית הענק הזו.

אם מלכתחילה יהיה שיוויון, המדינה לכל זוג גרוש תחלק רכוש שווה בשווה, זמני שהות שווים עם הילדים אז לא יהיו מלחמות עולם שכאלו בתוך הגירושין או לפחות תהיה צניחה משמעותית.

אבל מלכתחילה במצב נוכחי כשזוג מתגרש הנקודת פתיחה היא לא שיוויונית, אישה מקבלת את רוב הזמן עם הילדים פלוס מזונות מה שגורם לחוסר שיוויון עצום,
מה שגורם להרבה גברים לצניחה כלכלית ולהזנקה של המצב הכלכלי של האישה, מלחמות רבות של הגבר רק כדי לראות יותר את הילדים ושלא לדבר על כל המוסדות והגורמים שעומדים ביד חופשית רק לאישה על מנת לסחוט את הגבר, יש אינספור תלונות שווא במשטרה, אף אחד לא עשה שום צעד כדי לצמצם את המספר הנורא הזה, ממסד הוצאה לפועל שהוא פשוט מאפייה אלימה של המדינה שיכולה לרמוס בן אדם לרסיסים שעומדת רק לרשות הנשים, כמו צבא שלם של הרס ורוע, ולא פעם הם פועלים לשווא ומתוך חוסר צדק.
רוב השופטים בבית המשפט למשפחה הם בעצם שופטות פמיניסטיות רומסות גברים. עורכי דין הם בעצם מפלצות מסיתות שמתסיסים נשים למלחמה נגד הגבר ומשחדים את הנשים לפעול ברוע בדרך חוקית כדי להוציא כמה שיותר כסף מהגבר.

לרשות האישה עומדות אינספור הנחות, הקלות, עזרה, עמותות ולגברים כמובן שלא.

אחי, הליך גירושין מצריך הרבה כח ואורך רוח. סבלנות. איפוק. אין מה לעשות. נשים וגברים בהליכי גירושין מאבדים את זה ונכנסים לתוך מסלול התנגשות אין סופי וחסר רסן בדרך כלל בגלל רצון לנקמה. צריך לקחת עורך דין מנוסה שירגיע את הרוחות וידחוף לפשרה במהירות האפשרית. למלחמה צריך שניים ואם אחד הצדדים נמנע ומתרחק מהאש, אין מלחמה והרוחות נרגעות מהר.

אשמח להבין יש לי ילד בן עשר וחצי מזוגיות לפני כשנתיים ניתן פסק דין מזונות מדור מועטים בגלל שהיה לו תיק הוצלל״פ אותו הוא שילם המון כסף וסגר.

נכון לכרגע בפסיקה הוא אמור לשלם בנוסף למזונות ומדור טיפולים מיוחדים כגון פסיכולוג וכו חצי חצי הוא לא משלם ובנוסף נקבע שחצי מהזמנים של החופשות חגים יעשה שווה בשווה מה שלא קורה.

מה עושים?

אציין שהוא עובד מרוויח יפה וגם אין לו דום הוצאות דירה וכו. אשמח לתשובתכם מה ניתן לעשות חוץ מלתבוע שנית.

אני יודעת שאת ההוצאות של הטיפולים בצירוף קבלות כמובן אני יכולה לפתוח הוצאה לפועל האם זה נכון?

והאם מחשב לילד שכולם יודעים שבבית הספר לומדים דרך המחשב כולל שעורי בית, האם זה גם נחשב הוצאה משותפת?

האמת התעייפתי ממלחמות. אין לי כח לראות עורכי דין ובתי משפט... אל תקחו את זה אישית...

לשאלה "מה זו הוצאה משותפת" אין תשובה אחת, וההחלטה במקרה של אי הסכמה תהיה לבית המשפט.

כל דבר שנמצא במחלוקת בסופו של יום לא תוכלי לדרוש מיידית באמצעות ההוצאה לפועל אלא מקום בו בית המשפט קבע מפורשות כי הוצאות מסוימות רלוונטיות לעניין.

בסופו של יום, הן תביעת המחציות והן הגדלת המזונות בשל השינוי במצב של הבחור (לא בטוח, אבל יש לבחון את הדברים), ייעשו במסגרת בית המשפט.