התגרשתי לפני קרוב לשלושה חודשים...
ואחד הדברים העיקריים בגירושים הגרוש שלי התעקש לראות אותה פעמיים בשבוע בשעות מסויימות, ושבת אחת בחודש..
הגרוש חודש אחד עמד בשעות הראייה שלו ובתשלום, מאז, הוא "עסוק" נורא ולא מגיע ולא משלם... אני שואלת למה אתה לא מגיע? אני עובד אני עסוק! ולמה אתה לא משלם מזונות? כי אני לא הייתי איתה החודש... ומה עם הסדרי ראייה שנקבעו??
אבל זאת חובה היא לא זונה {וסליחה על הביטוי} שרק אם אתה איתה אתה צריך לשלם... אל תדאגי אני ישלם...
עוברים עוד כמה ימים... נו מה עם הכסף? אני ישלם אל תדאגי ביום הזה והזה בטוח אני ישלם, בסדר, ומתי תבוא אליה? בתגובה הכי הזויה שאני שומעת ממנו, לראות אותה ולהיות איתה זה זכות לא חובה, אז אל תשגעי אותי על זה!
אני משתגעת כל פעם מחדש! איפה האחריות? איפה האכפתיות מהילדה שלך עצמך ובשרך!
והיום, שיא השיאים.
היי שבוע טוב...מה קורה עם פגישות? והתשלום מזונות שהבטחת?
תקשיבי! אם לא תפסיקי לשגע אותי על זה אני יוותר על החצי שלי במשמורת עליה וגמרנו!
מ---ה? אתה אמיתי? אתה יודע מה זה אומר? כן אל תשגעי אותי!
אני מנסה להסביר לו מה זה אומר... וכלום הוא בשלו, מחר את תקבלי מכתב מהעו"ד שלי וזה יהיה רשמי..נשבר לי משתיכן...
ניתוק....
הלב שלי החסיר פעימה או שתיים...שבועות שלמים שאני לא ישנה..שאני מסתכלת עליה..וחושבת לעצמי לאן הכנסתי אותה..? ואיך אפשר לא לרצות בה?
היא האושר של כל מי שסובב אותה...היא קרן אור אמיתית!
השאלה שלי אליכם (מצטערת על החפירה... אני מאד נסערת כמו שבטח הבנתם): מה אני עושה עם הגרוש? איך מתמודדים מול התנהלות כזאת של אבא כלפי הבת שלו? מה הזכויות שלי ומה אתם מציעים לי לעשות?
גרוש הזיה ואיתו אני צריכה להבין איך להתמודד. בטוחה שאתם תדעו לתת עצה טובה!