רגע לפני שמתגרשים
חשוב לגבש אסטרטגיה
שתתאים בדיוק לך:
פנו אלינו
הליכי גירושין רוויים לעיתים קרובות ברגשות עזים, וכחלק מהמאבק בין הצדדים עולות לא פעם האשמות קשות – בבית המשפט, ברשתות החברתיות ואף בפני קרובי משפחה וחברים משותפים. השאלה מתי התבטאות כזו מהווה עילה לתביעת לשון הרע, ומתי היא מוגנת מכוח חיסיון דיוני, היא אחת השאלות המורכבות והשכיחות ביותר בדיני משפחה.
הכלל המרכזי: רוב תביעות לשון הרע בהקשר גירושין אינן נסמכות על מה שנטען בתוך כתלי בית המשפט, אלא על התבטאויות שנעשו מחוץ להליך המשפטי.
חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965, נועד להגן על שמו הטוב של אדם מפני פרסומים שיש בהם כדי להשפילו, לבזותו או להציגו כמטרה ללעג בעיני הבריות. החוק חל באופן עקרוני גם על התבטאויות והתנהלות במסגרת סכסוך גירושין, אולם קיימים בו חריגים משמעותיים המצמצמים את תחולתו בהקשר זה.
עיקרון יסוד בדיני לשון הרע קובע כי התבטאות שנעשתה אגב הליך משפטי – בכתבי טענות, בעדות או בטיעון בעל פה בבית המשפט – חוסה תחת חיסיון המגן מפני תביעת דיבה. הרציונל שביסוד ההגנה הוא לאפשר לצדדים למצות את יומם בבית המשפט ולהעלות את מלוא טענותיהם ללא חשש מתביעה נגדית, ולאפשר לעדים למסור עדות באופן חופשי.
משמעות הדבר בהקשר הגירושין: האשמות הנטענות בכתב תביעה, בתצהיר או בעדות בבית המשפט לענייני משפחה ובבית הדין הרבני – לרבות טענות חמורות הנוגעות להתנהגות מינית, לכשירות הורית או להתנהלות כלכלית – לרוב לא יקימו עילה עצמאית לתביעת לשון הרע, גם אם התבררו כלא מבוססות.
חשוב להדגיש: החיסיון חל על הביטוי במסגרת ההליך המשפטי עצמו, ואינו מקנה הגנה גורפת לכל שימוש לרעה בהליך. ישנן גישות הבוחנות אפשרות לתקוף הליך שהוגש כולו בזדון ומתוך כוונה להכפיש, אם כי לא בהכרח באמצעות תביעת לשון הרע קלאסית.
פוסטים, סטטוסים או תגובות המכפישים את בן הזוג לשעבר, את בני זוגו החדשים או את בני משפחתו, מהווים את אחת העילות השכיחות ביותר לתביעות לשון הרע בהקשר גירושין. בפסיקה נפסקו פיצויים לטובת נפגעים מפרסומים פוגעניים ברשתות החברתיות – גם כאשר הפרסום הוסר זמן קצר לאחר פרסומו, שכן עצם החשיפה, ולו לזמן קצר, נחשבת פגיעה בת פיצוי.
הגשת תלונה במשטרה כנגד בן הזוג לשעבר, כאשר מתברר בדיעבד שהתלונה הייתה חסרת בסיס עובדתי ונועדה להטריד את הצד השני, עשויה להיחשב כהוצאת לשון הרע. בתי המשפט נוהגים להתייחס בחומרה לתופעה זו, בפרט כאשר מדובר בדפוס חוזר של תלונות סרק המוגשות כחלק מאסטרטגיית לחימה בהליך הגירושין.
יידוע גורמים חיצוניים – כגון מוסדות חינוך, מעסיקים, בני משפחה או חברים משותפים – בטענות מכפישות אודות בן הזוג לשעבר, עשוי להקים עילת תביעה. הדבר נכון גם כאשר הפנייה נעשית באמצעי תקשורת "פרטי" כמו מכתב או הודעה אישית.
נפסקו במקרים כאלה פיצויים משמעותיים, ובכלל זה במקרים שבהם הועברו טענות שווא בדבר אלימות או מסוכנות של ההורה השני לגורמים המטפלים בילדים המשותפים. דפוס זה שלוב פעמים רבות בתיקי ניכור הורי.
לעיתים קרובות מצטרפת לתביעת לשון הרע גם עילה של פגיעה בפרטיות מכוח חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 – למשל כאשר נחשפים ברבים פרטים אינטימיים על ההליך המשפחתי, או כאשר מותקנות מצלמות או אמצעי מעקב בבית המגורים המשותף. שילוב העילות עשוי להגדיל את סכום הפיצוי הפסוק. ראו עירוב משפחה ופרטיות.
בן זוג שנפגע מפרסום המהווה לשון הרע רשאי לתבוע מספר סעדים:
כאשר הפרסום קשור במישרין לסכסוך המשפחתי הקיים בין הצדדים, ולעיתים אף כאשר צד שלישי מעורב בפרסום, בית המשפט לענייני משפחה עשוי לרכוש סמכות עניינית לדון גם בתביעת לשון הרע הנלווית – מכוח הזיקה ההדוקה בין הפרסום לבין הסכסוך המשפחתי.
הבחירה בין ניהול ההליך במסגרת בית המשפט לענייני משפחה לבין הגשתו כתביעה אזרחית נפרדת עשויה להשפיע על אופן ניהול ההליך ועל שיקולים אסטרטגיים נוספים, ולכן מומלץ להיוועץ בעורך דין בטרם נקיטת צעד משפטי.
תביעת לשון הרע בהקשר גירושין אינה תמיד הצעד הנכון. לפני ההגשה כדאי לשקול:
ההבחנה המרכזית בדיני לשון הרע בגירושין היא בין מה שנאמר בתוך ההליך המשפטי – שם ההגנה רחבה – לבין מה שנאמר מחוץ לו, ובעיקר ברשתות החברתיות ובפניות לצדדים שלישיים. הבנת הגבול הזה חוסכת תביעות מיותרות מצד אחד, ומאפשרת הגנה אפקטיבית על השם הטוב מצד שני.
משרד עורכי דין שרון סגל עוסק בדיני משפחה וגירושין ומטפל בתביעות לשון הרע ופגיעה בפרטיות הנלוות לסכסוך משפחתי, הן בתביעה והן בהגנה. מאחר שתביעה כזו עשויה להעצים את הסכסוך ולהשפיע על יתר רכיבי התיק, מומלץ לבחון אותה כחלק מאסטרטגיה כוללת ולא כצעד מבודד.
לתיאום שיחת ייעוץ: משרד עורכי דין שרון סגל · טלפון 077-997-4020 · יצירת קשר.
הבהרה משפטית: המאמר מציג מידע כללי הנכון למועד עדכונו ואינו תחליף לייעוץ משפטי פרטני. כל מקרה נבחן לגופו בהתאם לאופי הפרסום, להיקף החשיפה ולזהות הנמענים, ואין במאמר הבטחה לתוצאה משפטית.