רגע לפני שמתגרשים
חשוב לגבש אסטרטגיה
שתתאים בדיוק לך:
פנו אלינו
אחת הסוגיות המרכזיות אשר מעסיקה בני זוג בעלי ילדים משותפים בעת גירושיהם, הינה סוגיית האחריות ההורית על הילדים (מה שכונה בעבר 'משמורת הילדים') וקביעת חלוקת זמני השהות (בעבר 'הסדרי ראיה').
במסגרת סוגיה זו יש לקבוע איזה מודל של אחריות הורית יחול על הילדים: אחריות הורית משותפת וזמני שהות שווים לשני ההורים יחדיו (מה שכונה בעבר 'משמורת משותפת'), או אחריות הורית עיקרית, שתוענק לאחד ההורים בלבד, אשר ייקרא ההורה המרכזי.
במקרה האחרון, יש לקבוע גם את זמני השהות של בן הזוג השני, אשר אינו ההורה המרכזי.
משמעות חלוקת זמני השהות הינה קביעת מועדים בהם ההורה השני יראה את הילדים, ייפגש ויבלה עמם, ולעתים אף ילין אותם בביתו. זמני השהות צריכים להתייחס לימי חול, סופי שבוע, חגים, וחופשות.
מטרת חלוקת זמני השהות הינה לאפשר להורה שאינו ההורה המרכזי לשמור על קשר יציב, רציף, חם ואוהב עם ילדיו, וזאת למענו כמו גם למענם כמובן.
קיימות שתי דרכים לקביעת האחריות ההורית על הילדים וזמני השהות: במסגרת הסכמת ההורים, או על פי החלטה שיפוטית של בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני אשר בפניהם נדון עניין זה.
כאשר מדובר בזמני שהות הנקבעים בהסכמה בין ההורים, שהינה כמובן הדרך העדיפה מבין השתיים, הדבר נעשה בדרך כלל במסגרת הסכם הגירושין ביניהם, אשר מסדיר גם את יתר הסוגיות הנלוות לגירושין, כגון תשלומי המזונות, חלוקת הרכוש וכו.
יחד עם זאת, חשוב להדגיש כי גם הסכמת ההורים לגבי האחריות ההורית וזמני השהות טעונה אישור בית המשפט / בית הדין הרבני, ואלו יאשרו אותו רק לאחר שהם וידאו שהינה לטובת הקטין, בהתאם לעקרון העל של דיני המשפחה בארץ בדבר טובת הילד.
כאשר ההורים אינם מצליחים להגיע להסכמה בעניין זמני השהות, העניין יוכרע על ידי החלטה שיפוטית.
בעניין זה קיימת סמכות שיפוט מקבילה לדון בעניין זמני השהות לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני, וזאת במקרה ובו תביעת המזונות נכרכה כדין בתביעת הגירושין שהוגשה בפניו, או במקרה ששני ההורים הסכימו כי בית הדין הרבני ידון בעניין זה .
סמכות השיפוט לדון בזמני השהות מוקנית לבית המשפט לענייני משפחה מכח סעיף 78 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962, וכן מכח סעיף 1(6)(ג) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995.
סמכות השיפוט לדון בזמני השהות כאשר הנושא נכרך כדין בתביעת הגירושין, מוקנית לבתי הדין הרבניים מכח סעיף 3 לחוק שיפוט בתי דין רבניים, תשי"ג-1953, וכאשר הדבר הוסכם בין הצדדים, מכח סעיף 9 לחוק זה.
גם כאשר מדובר בזמני שהות הנקבעים על ידי בית המשפט / בית הדין, נהוג לקבוע זאת בהתאם לעקרון טובת הילד כמובן.
יחד עם זאת, כאשר מדובר בילדים שעד גיל 6, נהוג לקבוע את האם כהורה המרכזי, וזאת בהתאם לחזקת הגיל הרך.
חזקה זו קובעת כי הילד יתגורר עם האם, שתשמש ההורה המרכזי, עד הגיעו לגיל 6 שנים, אלא אם כן ישנן סיבות מיוחדות, כגון בעיות קשות של מסוגלות הורית, בגינן עדיף שהילד יגדל אצל אביו.
במקרים בהם בית המשפט מתקשה לקבוע מי יהיה ההורה המרכזי, הוא נוהג להיעזר בהמלצות חוות דעת מקצועיות שנערכות לגבי מידת המסוגלות ההורית של ההורים. לשם כך נהוג למנות פקידת סעד אשר עורכת ומגישה תסקיר סעד, המתייחס הן לעניין האחריות ההורית והן לעניין זמני השהות.
בנוסף, נהוג גם לשמוע את דעותיהם ורצונותיהם של הילדים עצמם לגבי ההורה שאצלו יעדיפו להתגורר לאחר הגירושין.
כאמור לעיל, זמני השהות צריכים להתייחס לימי חול, סופי שבוע, חגים וחופשות.
בדרך כלל מקובל לקבוע כי ההורה שאינו ההורה המרכזי יפגוש את הילדים פעם או פעמיים במהלך ימי החול של השבוע, בשעות אחר הצהריים, וכן בכל סוף שבוע שני.
תקופות החגים מחולקים שווה בשווה בין ההורים, כך שאם הילדים חגגו חג אחד עם האב, הם יחגגו את אותו חג בשנה שלאחר מכן עם האב וחוזר חלילה. לחילופין, מקובל לקבוע כי הילדים יחגגו חגים מסויימים עם האב, וחגים אחרים עם האם.
לגבי החופשים נהוג לחלקם שווה בשווה בין ההורים. בזמן החופש הגדול נהוג גם להאריך את זמני השהות אצל ההורה שאינו ההורה המרכזי, מאחר והילדים אינם צריכים ללכת לבית הספר למחרת
כמו כן נהוג לקבוע זמני שהות מורחבים באופן מדורג, לפי גילם של הילדים. כך, לדוגמא, לגבי הגילאים בין שנה לשלוש, נהוג לקבוע זמני שהות קצרים יותר, ללא לינה אצל האב. לגבי גילאים בוגרים יותר, נהוג להאריך את זמני השהות, ולכלול בהם לינה במידת האפשר וכו.
עוד נהוג לקבוע את הנקודות הבאות: מי מההורים ישא באחריות להסעת הילדים לצורך מימוש זמני השהות, תחום רדיוס גיאוגראפי המונע מההורה המרכזי לעבור להתגורר מחוצה לו, כדי לא להכביד על זמני השהות של ההורה השני, וכי נסיעות לחו"ל טעונות הסכמת שני ההורים.
בנוסף מקובל להשאיר להורים גמישות עתידית בכל הקשור למימוש זמני השהות, וזאת בכפוף לאילוצי ההורים, צרכי הילדים, השפעת נסיבות חיצוניות ועוד.
עוד בנושא: קיום הסדרי שהיה באמצעות שיחת וידאו