אב ילדיי ואני חולקים משמורת משותפת - חצי חצי. ההליך המשפטי הסתיים ממש לאחרונה. כיום אנו גרים באותה שכונה והילדים, בני 8 ו-10, חוזרים יחד באופן עצמאי מבית הספר.
היום סיפר לי אב ילדיי, שבכוונתו לרכוש דירה בעיר סמוכה, במרחק 3 ק"מ. כששאלתי אותו איך הילדים יחזרו מבית הספר אליו הביתה בימים שלו (כי הוא עובד בעיר מרוחקת יותר), הוא אמר ש"נסתדר" - או שיילכו לבית של אחיו שגר בשכונה או שאבא שלו יבוא ויסיע אותם או שילכו לחברים...
הסבא מבוגר מאוד כבר ומאוד קשה לי להאמין שהוא יסיע אותם כל יום (אולי פעם בשבוע וגם אז, מה יעשה האחד אם השני לא מסיים ללמוד באותה שעה?) ולבית של אחיו אני לא כל כך שמחה שיילכו כי היחסים איתו לא כל כך קרובים והם ירגישו שם כאורחים וגם אני גרה במרחק 5 דקות הליכה מהאח, אז כבר עדיף שיחזרו לפינה שלהם, בבית שלהם (שני בתים זה די והותר, לא צריך שלושה...).
רציתי לשאול מה מקובל לעשות במיקרים כאלו?
מחד, הוא לא החליט לעבור לאיזור רחוק במיוחד, אך מספיק רחוק על מנת לשבש / להקשות על חיי הילדים מבחינת העצמאות שלהם - בחזרה מבית הספר, מפגש עם החברים אחר הצהריים וכו'.
אגב, לי לא היה אכפת שיבואו אליי כל יום, ינהלו את החיים שלהם כאן עד אחה"צ ושבערב יבוא לאסוף אותם, אבל אז זו כבר לא ממש משמורת משותפת...
מה שמטריד אותי בעניין הזה:
א. הטרטור והתסכול של הילדים - איפה אני היום בצהריים? החברים נפגשים ואני לא יכול להצטרף.
ב. הטרטור שלי כהורה - להעביר ספרים, להעביר חליפת ג'ודו שנשכחה... (היום זה קורה ע"ב יומיומי, אבל אנו גרים מרחק דקה הליכה זה מזו).
ג. תוספת הוצאות הכלכלה במידה ויבואו אליי כל יום (האופציה המועדפת עליי במידה והוא עובר) - הוא לא יהיה מוכן להוסיף הוצאות כלכלה או להביא לכאן אוכל בעצמו, זה כבר עלה...(המזונות מאוד נמוכים, למי ששאל בתגובות כי אנו משתכרים די דומה). וזה גם אומר שעכשיו צריך לעמוד לבשל פי 2...
האם מגורים בסמיכות הם לא תנאי הכרחי למשמורת משותפת...?