אנחנו כשנתיים וחצי יחד גרנו יחד חיינו הכול והחלטנו להביא ילד לעולם .
היינו אמורים להתחתן ומסיבות כאלה ואחרות ביטלנו את זה .
במהלך ההריון הכול הייה טוב ויפה עם המשפחה שלו שהם מכירים אותי כמובן חוץ מאמו שגרה בעיר אחרת פגשתי אותה רק במהלך ההריון כנראה שלא באתי לה בטוב משום מה .
מפה לשם כשהילד נולד(יומיים אחרי שהוא נולד) האימא של הבן זוג החליטה שהילד לא דומה לאבא וגם לא הגיעה לברית בטענה שהילד לא שלו .
בן זוגי יודע שאני הייתי נאמנה לו מא עד ת אבל המשפחה שלו החלה להכניס בו ספקות ואמרו שהם לא יכירו בילד כול עוד הוא לא יעשה בדיקת אבהות .
אותי זה הרגיז נורא רק עצם המחשבה וזה שהוא מבקש ממני בכלל לעשות דבר כזה "רק בגלל שהילד לא דומה לו" עזבו את זה שהוא כן דומה לו הוא דומה לשנינו הילד היום בן חצי שנה .
הוא אומר שאישה שאוהבת הייתה מסכימה לעשות את הבדיקה רק כדי להשתיק את המשפחה שלו כי כואב לו שהם לא רוצים להכיר בילד .
אני חייבת לציין שכרגע אני חיה אצל ההורים שלי מאז הלידה ,
והוא אצל הוריו .
אמרתי לו שגבר שאוהב צריך לעמוד לצד האישה שלו ולצאת נגד כולם גם אם זה נגד המשפחה שלו שאם הוא לא הייה נותן להם להכניס לו ספקות והייה מראה להם שהוא בטוח במיליון אחוז עם הזמן הם היו סותמים את הפה ומבינים שנם מדברים שטויות .
זה גרם לנו להיפרד ולהיכנס למלחמות של עורכי דין הוא תובע בדיקת אבהות אז אני החלטתי לתבוע מזונות .
אני מאמינה שאנחנו יכולים לשקם את הקשר אבל הוא לא מוכן לוותר על הבדיקה ואני לא מוכנה שישפילו אותי ואת הילד שלי בצורה כזאת בלי סיבה מוצדקת .
כ"כ מרגיז שכול השנתיים הכול טוב ויפה וביום שהילד נולד המשפחה שלו התהפכה חייבת לציין שזה ילד מעורב אז ברור שהוא לא חייב להיות דומה לו למרות שהוא דווקא שילוב של שנינו .
אני רוצה שיהיה לנו שלום בית ושנחייה את חיינו אבל אי אפשר כשהמשפחה שלו מתערבת בכול דבר קטן ועוד בדבר כזה נוראי ובמיוחד כשהוא חסר עמוד שדרה לידם ומקשיב להם.