אז התגרשנו לפני שבועיים אחרי שהיינו פרודים 8 חודשים.
8 חודשים בהם הוא לא ראה את הילד (בן שנתיים ) לא התעניין אם צריך משהו בשבילו אפילו מזונות רק עכשיו קיבלתי בפסק דין מביטוח לאומי משפחתו לא אחים ולא סבא וסבתא התעניינו בו ולא יודעים אפילו איך הילד נראה היום !! פשוט נשארתי לבד מצידם להתמודד עם הכל כמובן הייתה תמיכה מלאה מהמשפחה שלי שלא החסירה כלום לא ממני ולא מהילד !!
עכשיו בפסק דין הוא יראה את הילד דרך מרכז קשר אבל בשביל זה אני צריכה לפתוח תיק ברווחה ואני לא מעוניינת ברווחה דיברתי איתו כדי שנוכל להגיע להסדרה בינינו שיראה את הילד בלי התערבות אף גורם חוץ מבית הדין שיתן חותמת על הסדרי ראיה שיהיה מסודר אך הוא לא מעוניין בטענה שאחרי 4 חודשים במרכז קשר יומלץ שהוא יוכול להוציא את הילד אליו לשבתות וחגים אני לא מעוניינת שהילד יבלה אצלו סופש כי הוא לא מכיר אותו הוא לא מבין שזה אבא שלו הוא ילד שנורא בעייתי עם אנשים זרים ואני חושבת שהוא ממש לא יוכל להסתדר עם הילד שיצרח ויבכה ברגע שהוא לא יראה אותי אני הייתי רוצה שהוא יקח את הילד לפחות בגיל 4 כשיהיה עצמאי ידבר ויבין שזה אבא שלו והמשפחה שלו ..
הבן אדם לא מבין כרגע שזה לא משהו שיכול לקרות בפעם אחת ובטח לא במפגשים של שעה בשבוע במרכז קשר.
אני רוצה לדעת בבקשה האם אפשר לחייב אותי לתת לו את הילד לסופש/חגים בגיל הזה כשהוא לא מכיר ולא יודע מי הוא ובטח לא מבין דבר מהחיים שלו כרגע ?