הגעתי אליכם בהמלצה של חברה בפייסבוק. מקווה שתוכלו לייעץ ולתת כיוון במקרה שלי...
בתיק שלנו הוחלט בפסיקת בית משפט על משמורת משותפת עם הסדרי שהיה שוויוניים.
האב התחיל לעבוד חודשיים אחרי הפס"ד (בחר שלא לעבוד שנה וחצי כדי להפחית מזונות) ועכשיו הוא נעדר המון בשל נסיעות לחול מהעבודה.
רק בחודש אפריל הוא יעדר בסה"כ במשך 17 ימים מתוך 30 הימים שיש בחודש זה!
אני מאוד משתדלת ללכת לקראתו ולעשות שינויים בהסדרים כדי לפצות על הזמן שהוא מאבד אולם כשהוא מחליט על דרך מסוימת קשה לו להתגמש ולהתחשב גם בצרכים שלי (שמבחינתי הם הצרכים של בתנו בת השנתיים).
היום הוא חזר מחו"ל לאחר היעדרות של 10 ימים. הוא ביקש שהילדה תישאר ללון אצלו היום, יום חמישי, בנוסף לסופ"ש שהיא איתו והסכמתי. אולם ביקשתי שבמקום שייקח אותה ביום ראשון מהגן שייקח אותה ביום שני והוא לא מסכים בגלל מחויבות בעבודה שלו. אמרתי לו שרצף של 4 ימים של נתק ממני בשלב זה קשה מידי לבתנו, אולם הוא מסרב לקבל את זה.
אז אמרתי לו שמכוון שאנחנו לא מצליחים (שוב) למצוא פתרון שמתאים לשני הצדדים שנחזור להסדרים שנפסקו לנו. כלומר שהיום יחזיר אותה ללינה אצלי. הוא כתב לי שהוא לא מתכוון להוריד אותה!
לצערי הוא כבר העמיד אותי במצב הזה בעבר שהוא מסרב להחזיר אותה בהתאם להסדרים ונאלצתי להזמין משטרה שהוציאו את הילדה מהבית שלו.
הדילמה שלי היא:
מצד אחד, אני לא רוצה לגרום לבת שלנו למצוקה רגשית של איסוף ע"י המשטרה ומצד שני מדובר באב מאוד כוחני שמה שהוא לא מצליח להשיג בכח הוא משיג ביותר כח.
המטפלת שלי המליצה לי לשים גבולות ברורים אחרת כל חיי אתנהל מתוך פחד.