שלום, לפני הרבה שנים חתמתי לבעלי בתמימות בלי להתעכב לרגע על מה אני חותמת והסתבר לפני 6 שנים כשפתאום בעלי החליט לעזוב את ביתנו כשהוא מגיש אין סוף תביעות מכל וכל בזו אחר זו כשהראשונה בהן היא לפירוק שיתוף כשהוא מתכנן להשאיר אצלו כל שקל אפשרי כמובן ולא רואה ממטר את ארבעת ילדיו (וברור שאותי) וזאת לאחר כ-20 שנות נישואים וכל התגוננות מצדי והסבר על תמימות בלתי נסבלת שמפילה את ילדי כעת, עוד כשבועיים אנו מתפנים מביתנו ממש לא נתפס לילדיי וכל זה כי (לא נעים לאמר) כל הכסף (והרבה מאוד) שהצתבר במהלך חיינו נשאר אצלו!!! וממש זה מקרה קלאסי של בעל המאה הוא בעל הדעה וזה לא נתפס