בוקר טוב
קראתי את הפרסום שלכם בפייסבוק ורציתי לשאול שאלה בעילם שם ברשותכם.
אישה נשואה 37 שנים 17 שנה פרודה אך מתגוררים באותו הבית. בית פרטי אפילו החדרים ממוקמים בקומות נפרדות. בקושי נפגשים וכשזה קורה מחליפים משפט או שניים לא מתעניינים במה שקורה אחד אצל השניה. לא
מתגרשים כנראה מטעמי נוחות או שבגלל הגיל האשה קרוב ל - 60 והגבר קרוב ל-70.
הכירה דרך הפייסבוק גבר עדין ורגיש שסובל בחיי הנישואין מאשתו הרודנית.
יש להם כבר הסכם
גירושין אבל חייב להמתין לפי ההסכם עד שבנם יגיע לגיל מסויים שזה יקרה תוך כשנתיים. אם יתגרשו לפני ישאר כמעט ללא
רכוש וגם יצטרך לשלם סכום
מזונות גבוה. לבינתיים חיים באותו הבית אבל בינו לאשתו יש מינימום תקשורת וכמובן שגם ללא חיי מין.
ופה התפתח סיפור אהבה מלווה בהודעות שיחות וידאו מרובות במשך כל היום. משוחחים על הכל רגשות מועקות רצונות ואהבות.
בקושי נפגשים מאחר שבמשך היום עובדים ולאחר שעות העבודה חושש שאשתו תחשוד ותגלה ותפעיל את הסכם הגירושין.
הגעגועים עצומים אבל מאחר שלשניהם יש הרבה מה להפסיד לא מעיזים להיתגרש היא מבעלה והוא מרעייתו.
אז מה חושבים פה החבר'ה האם זאת
בגידה האם לא מגיע לזוג במצבם להרגיש מה זאת אהבה? האם שווה
להתגרש ולהתחיל כמעט מהתחלה את החיים בגיל 60 והכל למען הגשמת האהבה? פעם שמעתי משפט שעם אהבה לא הולכים למכולת.