חייב לשמוע
עורך דין מנוסה, שיעשה לי סדר כי אני בבלאגן.
ביחד 13 שנים ונשואים 8 שנים.
לפני יומיים היא החליטה שהיא רוצה
להתגרש. להגיד שזה הגיע ככה משום מקום, יהיה שקר,א בל זה כן הפתיע אותי, מאוד! לא חלמתי שנגיע למצב הזה. כבר יומיים שאני לא מצליח לישון יותר מחצי שעה בלילה!
כל רבע שעה רץ לשירותים ולא מצליח להפסיק לחשוב על הכל אפילו לרגע. לא ידעתי שככה אני אגיב.
כשאני יושב לבד וחושב על כל מה שאמרה (חשוב לציין שזה היה בצורה הכי רגועה וככה גם כל השיחות שלנו על הנושא), אני מבין שהיא צודקת. מלא דברים לא עשיתי כמו שצריך. אפשר לתרץ את זה בתקופה קשה (ניתוח מאוד לא פשוט בברך,הפסקת עבודה ל-3 חודשים ועדיין ממתין שביטוח לאומי יואיל בטובו לדחות את התביעה לתאונת עבודה) ועוד כל מיני אבל שורה תחתונה,אני מצליח להבין כמה אדיוט הייתי. שנינו היינו אבל אני לא מפסיק להאשים את עצמי במצב שהגענו אליו.
לא אני לא חלש באופי ועברתי דברים שהרוב לא עברו והלוואי שגם לא יעברו,אבל את המצב הזה אני לא מצליח לעקל. זה שובר אותי ובכל חיבוק מהילדים,צריך להסביר מחדש למה לאבא יש דמעות...
אני מסביר לה ששנינו לא בסדר ושאני מוכן לתת את החיים שלי (תרתי משמע) בשבילה ובשביל הילדים כמובן,אבל היא אומרת שהיא חייבת את הפרידה הזו לעצמה. אומרת שחייבת קצת לבד ולא שוללת בעתיד לחזור יחד אבל הפרידה -
גירושין - זה מה שהיא חייבת לעצמה לדבריה. לא הצלחתי להגיד כמעט כלום כי כל מה שאני אומר,כמובן נתקל בטענת נגד (ואפילו לא הגיונית) אבל מה אפשר כבר לעשות כשאישתך מתעקשת שרוצה להיפרד?
כל הנושא של להיות רחוק מהילדים זה משהו שאני לא מסוגל בכלל לקבל סיכמנו שנעשה
משמורת משותפת ונתחלק שווה בהכל,כולל הוצאות על הילדים.
אף פעם לא הייתי במצב כזה ואני לא יודע מה עושים מפה.
אשמח אולי שמישהו יסביר בבקשה מה עושים במצב כזה?
האם יש דבר כזה הסכם משותף שמגדיר מה התשלומים והחובות?
הסכמנו שמשמורת משותפת וללא
מזונות - אפשרי כזה דבר בכלל?