נשוי מעל עשר שנים + 3 ילדים
התחתנו שהיינו ממש ילדים מתחת לגיל 20 היא הראשונה שלי וגם אני, במשך כל השנים הזוגיות ידעה עליות וירידות (יותר ירידות מאשר עליות) במשך שנים אני זוכר את עצמי חיי בזוגיות "מרצה" תמיד הייתי מנסה לרצות אותה במעשים או בדיבורים העיקר שלא יהיה פיצוץ. רוב השנים הייתי המפרנס העיקרי שרואה נטו את המשפחה מול העניים נכון לא הייתי הבעל המושלם אבל אני חושב שזה נבע מלחץ יום יומי לחץ כלכלי תסכול מיני ...אישתי אישה שלא אוהבת סקס, רוב האקטים המינים שחווינו היו מיוזמתי ואפשר לספור על יד אחת את כמות הפעמים שהיא יזמה סקס בדרך זו או אחרת.
לפני מספר שנים עברתי משבר והחלטתי לעבור מקצוע למשהוא שמאוד רציתי ,(זה דרש ממני לעבור הכשרה של כמה חודשים שדרשה לינה מחוץ לבית 2 לילות בשבוע) המעבר היה ללא תמיכה של האישה בשום צורה רק קיטורים רק לזלזל בי ולא הייתה מוכנה לשחרר מציין בזה שעבודה עם אותו סכום שהייתי מקבל בעבודה לפני רק עם יותר תנאים .
לאחר מספר חודשים של חוסר זוגיות אינטנסיבי הכרתי מישהיא שהייתה אוזן קשבת ודבר הוביל לדבר ושכבנו וניהלנו סוג של קשר. (אני לר מתגאה במה שעשיתי זה לא מתאים לי ואני מתענה כל יום מחדש על זה .) לאחר מספר שבועות נודע לאישתי על הקשר ביני לבין אותה בחורה והכל התפוצץ ,עזבתי את הבית ,חזרתי לבית,ושוב פעם עזבתי... וחוזר חלילה ,כל אותה התקופה הייתי מנותק רגשית 100 אחוז מאשתי ומהבית התנהגתי זוועה (בלשון המעטה)
לאחר תקופה שלא עבד החלטנו
להתגרש היא הגישה לי הסכם הזוי לקחתי
עורך דין וגם היא ולא הגענו לעמק השווה .
במהלך אותה התקופה אני והבחורה היינו בקשר נפגשים ועוד.........עד שיום בהיר אחד נותק הקשר בהפתעה.
כאשר אני נמצא קריח מכל הכיוונים (פרוד אך לא גרוש) התחלתי ללמוד להכיר את עצמי קניתי לי את האופנוע שכל כך רציתי , יצא לי להכיר מספר בנות , יציאות עם חברים ועוד...
ערב אחד פרודה שלי שולחת לי הודעה בסגנון "אני יודעת מה עשית בקיץ האחרון" . בקצרה... אותה בחורה שיצאתי איתה נפגשה עם אשתי וסיפרה לה הכל כולל ה.כ.ל. ועשו עליי איזה מהלך עם חוקר פרטי ...מסתבר שאשתי זו שגרמה להפרידה ביני לאותה בחורה בהשתתפות חוקר ועוד כמה אנשים.
לאחר שהתחלנו לדבר החלטנו לחזור ולנסות לשקם את הקרע שנוצר למען הילדים ולמען הבית .
נסו לדמיין מה זה לחיות בבית שהבת זוג שלך יודעת עליך את כל המגרעות שלך ואת כל הסודות הכח אפלים שלך , לקחתי בחשבון שאני חוזר אני הולך להפוך שק חבטות וכל האשמה של כשל הנישואים ייפול עליי ואני תמיד יהיה אשם , לחיות על ביצים.
3 שנים עבר מהבגידה ומאז שחזרנו ואין התקדמות אנחנו חזרנו אחורה עליות ירידות אין אינטימיות.
ברור שהיינו בכמה סשנים של
טיפול זוגי ופרטני וזה עוזר נקודתית ורגעית אבל לטווך הארוך השיגרה הורגת ,החוסר תקשורת, חוסר אהבה , אשמה, רגשות מעורבים, התעסקות בעבר, ולא בעתיד.
הזוגיות ידעה ימים טובים יותר גם במהלך התקופה האחרונה .
חוזר ואומר אני לא מצדיק
בגידה בשום צורה אבל זה קרה מה עושים הלאה ?
אשתי מבחינתה רוצה להישאר נשואה (בנתיים) שזה אומר מבחינתה מבשלת דואגת לילדים ולבית וזהו (ללא אינטמיות כמובן).
בתוכי אני רוצה להתגרש כי אני לא מאמין שהיא תוכל להיתגבר על זה ולשחרר את זה. אבל אני מת מפחד להתגרש .
אני יודע שאני אמצא מישהיא טובה שתאהב אותי כמו שאני ולא לחיות על ביצים.
בחצי שנה האחרונה אני יוצא מכליי כדי לנסות לפתוח את הלב של אשתי, זה מחזיק מספר ימים ושוב נפילה וריחוק,
מריבות על הכל וחוסר תקשורת אוייי החוסר תקשורת עדיף לישון עם האוייב .
מתוסכל, עצוב, אין חשק לכלום.
איך ממשיכם מהנקודה הזאת ?