פורום גירושין ודיני משפחה

לצערנו הרב אבא שלי נפטר. הוא היה מקבל קצבה מגרמניה, האם אמא שלי (אשתו) זכאית להמשיך לקבל אותה ?
ובהנחה שאין צוואה, האם היא זכאית לכלל הרכוש שלו בתור אשתו החוקית ?
ומאידך אם קיימת צוואה והיא מתחלקת רק בין הילדים מבלי שתקבל חלק, האם היא זכאית לחלק מן הרכוש ?
תודה

אדם יכול להוריש רק את מה ששלו.
ככל ורכושו של אביך היה רשום בשיתוף עם אימך ולא נכתבה צוואה, אימך תישאר אם חלקה וכן תירש מחצית מחלקו של אביך. המחצית השניה של אביך תתחלק שווה בשווה בין ילדיו.
ככל ויש צוואה (ובהנחה שנערכה כדין), חלוקת רכושו של אביך תחולק לפי הכתוב בה.

אני רק שאלה...

לפני 4 חודשים יצאתי מדירה (משכנתא) והגרושה נשארה שם עם הילדים. יש לציין שאנחנו ביחסים טובים לטובת הילדים ובכלל. סוכם שהיא תחזיר לי את החלק שלי על הדירה ובמקביל אצא מהמשכנתא ואחתום על ויתור.

במהלך 4 החודשים אני משלם לה מזונות 4500 ל2 ילדים
1250 מזונות, 500 מדור, 1000 צהרונים.

השאלה שלי לגבי מדור....האם אני הייתי אמור לשלם לה מדור בכל התקופה עד כה.....ומה לגבי המדור לאחר שהיא תחזיר לי את החלק והדירה תשאר בבעלותה הבלעדית.

ההסכם כבר חתום, אבל לאחרונה יש לי הרגשה שטעיתי לגבי חישוב המדור מתי ואם בכלל.

אשמח לחוות דעת של עורך דין מנוסה בתחום, תודה

היי
יש לי ילדה בת 17 שהפסיקה ללמוד מתחילת השנה ( כיתה יא)הילדה עובדת זה מס שנים, וכאמור עכשיו היא עובדת ולא לומדת.
האם אני רשאי לבקש ביטול המזונות?
חשוב לציין שאני משלם דרך הוצלפ ללא סיבה מוצדקת!!!
ולפי החוזה התשלום החל ב1200₪ והיום ₪1600.כשהילדה תתגייס, האם אני אמור לשלם 1/3 מהתשלום האחרון, או לפי החוזה ( כאמור 1200₪)?
בתודה מראש
דודו צרפתי

לקראת גירושין האקטואר חישב שעליי לשלם לה כ-60,000 ש"ח.

תשלום סכום שכזה כעת יוריד לי את רמת החיים במידה מסויימת.

א. מה השיקולים לקחת בחשבון בעיתוי התשלום כעת או בפנסיה?

ב. האם החלטת עיתוי התשלום תלויה בי או בהחלטת בימ"ש?

ג. במידה ומשלם בפנסיה, למה מצמידים את הסכום ?

אני ובעלי נשואים 4 שנים על ילד בן 3
בעלי לא מפסיק לזלזל בי לקרוא לי שמנה מכוערת ועוד הרבה...

אצין שהייתי בחורה מהממת שעכשיו יש עלי 20 קילו יותר מהלידה טיפולי פוריות ולימודים למבחני לשכה לעו״ד...

הוא שואל אותי היום אם יש לי בכלל בגרות ומפריע לי ללמוד
אצין יש לי בגרות חלקית אבל מזה משנה אני כבר בעלת תואר ומשפטנית...

מרגישה שהוא מאוים מהלימודים שלי... אלימות מילולית זה חלק מהחיים שלו ... ושלי. הוא מקטין אותי בכל הזדמנות.

מעבר לזה שזה יוצר הרבה ריבים מול הילד וכבר אני דקה לפני לשלוח אותו לרבנות ניראה לי שיש לי אולי בעיה של הצבת גבולות למרות שרבה איתו הרבה על זה.

מה אתם אומרים על המצב הזה? אני לא רוצה להמשיך לחיות ככה. מריבות בלי גבולות ואין הרבה חוץ מזה.

חושבת על גירושין אבל מרגישה קפואה ולא מסוגלת לעשות צעד ראשון. איך מתמודדים?

בוקר טוב עורך דין נכבד!

נראה שהעוס לסדרי דין החליטה על משותפת עוד לפני הביקור אצלו.

לגבי האלימות שלו כלפי, היא אמרה:
"זה שהיה אלים במערכת היחסים איתך, לא אומר שיהיה אלים במערכות אחרות"
בנוסף הוא כתב מכתב למשטרת ישראל והאישום נמחק ולכן אמרה שאין לו רישום פלילי אבל לי יש צילום של צו הרחקה שקיבל.
מה עושים?

מדובר בבת 2.5 והוא עבור לגור מרחק של 30 קמ
כשעה פלוס נסיעה.

אני מתוסכלת. יש מה לעשות?

צהריים טובים

הפנו אותי לכאן מקבוצת פיייסבוק, אחרי שלא קיבלתי תשובות בכמה בפורומים בפייס מסיבה לא ברורה. מקווה שתמצאו לנכון לעזור ולייעץ בנושא הבא:

חבר נמצא בהליך גירושין יותר משנתיים, אותם יזמה האם.
לפני כשנה התגרשו רשמית בביה"ד הרבני. ענייני המזונות והסדרי הראיה נידונים גם בביה"ד הרבני (ביוזמתה של האם, שהיא יהודיה מלידה לעומתו, שעבר גיור). לאחר כשנה של דיונים בודדים שהתפזרו בעצלתיים לאורך השנה, סוכמו הסדרי ראייה לפיהם הילדים עם אביהם פעמיים במהלך השבוע, אחד הימים כולל לינה והלינה ביום הנוסף תלויה בסופש. כל שבועיים הילדים נשארים אצלו לסופ"ש משישי אחרי המסגרות עד ראשון בבוקר.
מבחינת מזונות, לפני כשנה, נגזרו עליו מזונות זמניים גבוהים במיוחד (כנראה בגלל שהאם תבעה דמי מזונות פרועים) שבקושי מצליח לעמוד בהם. האם מרוויחה משמעותית יותר ממנו וגרה בשכונה יוקרתית בת"א בשכירות בדירת 4 חדרים, כשהוא מתגורר בדירה שכורה קטנה (שלא מתאימה כדי להלין בה שני ילדים) ומנהל אורח חיים מצומצם מאוד כדי לעמוד בנטל. הוא עובד במשרה מלאה ומתפרנס משכורת של השכבה הבורגנית-בינונית במרכז.
הפער בין היכולת הכלכלית וההתנהלות הכלכלית של האם לבין זו של האב הוא פער ניכר, שהילדים חווים אותו בכל מעבר בין בתי ההורים. בנוסף, האם לא בוחלת בדיבורים בוטים כלפי האב בנוכחות הילדים, וביחס מזלזל, בצורה שמשפיעה על יחסם של הילדים לאב.

בשורה התחתונה - ביה"ד הרבני היה אמור לקבל החלטה סופית בעניין המזונות כבר לפני 3 חודשים והם משתהים ואף לא מגיבים לפניה (אחת) מצד באת כוחו לקבל את ההחלטה. בינתיים, מדי חודש, האב משלם סכום גבוה מאוד של מזונות (ממש נעשק ע"י האם), שלא לדבר על התחרות עימה מתמודד על ליבם של הילדים שמתפנקים אצל האם והוריה בבילויים ובמתנות יקרות בתדירות גבוהה.

הוא ובאת כוחו חוששים "להרגיז" את ביה"ד הרבני ולהתלונן שטרם נתקבלה החלטה שכן לא היו רוצים שההחלטה תושפע מכך.
האם מכירים דרך לזרז את קבלת ופרסום ההחלטה, שלפי הנהלים היתה אמורה כבר להתקבל?

בוקר טוב,

לא בטוחה שזה המקום הנכון להתייעץ בנושא ולא בטוחה שמישהו בכלל יכול להגיד לי "מה לעשות" אבל בגלל זאתם כל כך מנוסים בנושא של דיני משפחה ורואים כל כך הרבה מקרים, חשבתי שאולי אוכל לקבל כאן עצה והכוונה...

אני נשואה 3 שנים לבחור צעיר ממני ללא מקצוע שעובד בחנות בשכר מינימום .. אני עובדת בתור מזכירה בחברה וביחד אנחנו מביאים משכורת די בסיסית שמספיקה לשכירות והוצאות נלוות של חשמל טלפון אוכל וזהו .. אין לנו ילדים עדיין וגם בלי הוצאות של ילדים אנחנו חיים על השקל כל הזמן מחשבים הוצאות ללא יכולת אפילו לבלות כמו כל זוג צעיר ... מרגישה שלא נתקדם ככה בחיים בטח ובטח שאין עדיין הוצאות של ילדים שאין לי מושג איך נוכל לשלם... כמובן שזה מעכיר את היחסים גורם למריבות נמאס לי להיות בבית בשבתות .. כמובן שבתחילת הקשר היו לבבות התרגשות ותמימות אבל כמובן לא חווינו את החיים האמיתיים...

האם לדעתכם במקרה כזה רצוי להתגרש ?

נכון שקשר איננו צריך להתבסס על כסף אבל מרגישה פערים בשאיפות ורוצה לחיות טוב ולא לדחוף גבר שימצא עבודה טובה יותר (ניסיתי 3 שנים) לא התקדם הנושא...

כמובן שבמקרה של גירושין זה בטוח יכאב לי מאוד, השאלה איפה עובר הגבול שבו נשארים לא משנה מה או מנסים לבנות עתיד טוב יותר ...

הכרתי את בעלי בדרך לא דרך ומהיום הראשון הוא תמיד אמר שאהיה אישתו ואם ילדיו. הוא היה הגבר המושלם עלי אדמות הוריד ממני את כל החומות שבר לי את כל המוסכמות. רציתי תמיד לחזור בתשובה והוא הסכים ללכת איתי גם בדרך הזאת ואפילו אהב את הקירבה שלי לדת ולבורא עולם. הכרתי את משפחתו והרגשתי שהיא משפחה חרדית והרגשתי שמתגשם לי חלום. הוא הכיר את משפחתי והקסים את כולם דבר שלא קרה עם אף חבר שהיה לי. בהתחלה לא קיימנו יחסי מין כי לא רציתי לעבור על עבירת זרע לבטלה ולאחר 3 חודשים הוא אמר לי שגם ככה נתחתן אז גם אם נקיים יחסים בלי לעשות זרע לבטלה ואכנס להריון נתחתן כי בכל מקרה זה הכיוון. אני לא תמימה ורציתי את זה בדיוק כמוהו.. נמשכתי אליו כמו שלא נמשכתי לאף אחד בחיי! רציתי להקים איתו בית ומשפחה. אחרי חודש מאחר המחזור עושה בדיקה, יוצאת חיובית מראה לו את הבדיקה והוא לא בעננים ואפילו להפך, אומר שההורים שלו יהרגו אותו התאכזבו שזה בא לפני החתונה. לא דיבר על הפלה ורק דיבר על לזרז את החתונה. עם זאת היחס שלו כלפי השתנה. סיפרנו להוריו והם קיבלו זאת בשמחה וכמובן התחילו לזרז את הליך החתונה יחד עם משפחתי. היו הרבה חילוקי דעות בין הרצונות שלהם לרצונות של משפחתי ולמרות הכל תמיד כולם התפשרו רק כדי שהכל ילך כשורה ונתחתן כדת משה וישראל. ביום שהינו צריכים ללכת לראות אולם לראשונה היה ביני לבינו ויכוח שגרם לי לנעול בפניו את דלת ביתי ולהגיד לו ללכת. הוא עמד מעבר לדלת ונפלטה לו המילה "שרמוטה". המילה באמת נפלטה מפיו והיה נשמע שלא רצה לומר אותה ונאמרה מתוך דחף פנימי. כעסתי מאוד הוא כמובן הלך והתחיל להתקשר מליון פעם עד שעניתי ונתתי לו הזדמנות להתנצל. באותו היום כבר נסגר תאריך לחתונה. תוך חודש וחצי היינו תחת חופה. כל הזמן הזה הוא כבר התחיל להשתנות להיות אדם אחר הפסיק לעבוד, אמא שלו תמיד הרגיע אותי ואמרה שזה מתוך לחץ ואחרי החתונה הכל השתנה לטובה ושיגיע הילד הכל השתנה על אחת כמה וכמה. בחרתי להאמין. רגע לפני החופה היה ביננו פיצוץ רציני וכעס נורא. אמרתי הכל זה מיצר הרע.. מנסה לגרום להכל להתפרק והלכתי מחייכת חיוך מזוייף לחופה. כבר בשבת חתן שלנו התגלה פרצופו האמיתי. זה היה בבית מלון וכשנגמרה סעודת ערב שבת הוא היה שתוי ובחר להישאר מעט עם חבריו ושאני אלך לישון בחדר. כמובן שכעסתי והלכתי לחדר עצובה. נכנסתי לישון ואחרי כמה דקות הוא הגיע ודרש יחס ובגלל שלא קיבל משך לי את השמיכה והמשכתי להתעלם, משך את הכרית ואז משך אותי מהשיער שהקום מהמיטה. קמתי והתחלתי להגיד לו שההתנהגות לא מתאימה לו והוא בתגובה דיבר לא יפה ואמר שימרר לי את החיים כמו שאני ממררת את שלו. ניסיתי לצאת מהחדר וללכת למשפחתי להגיד להם והוא נעל אותי בפנים דחף אותי מפינה לפינה ואחר כך סגר אותי בשירותים תוך כדי שהוא משפיל ומקלל. ישבתי שם על הרצפה בוכה את חיי ובטוחה שהעובר שלי לא הולך לשרוד את הסטרס הזה. לבסוף שהצלחתי לצאת מהחדר הוא רץ אחרי והתנצל ובכה את חייו שאסלח לו והוא לא יודע מה קרה לו. העברתי את זה ולא סיפרתי לאיש. ואז ככה חלפה תקופה שבכל יום היינו רבים עד שהגעתי לחודש 7 ששם כבר היה לי פיצוץ עם אמא שלו. ואז הוא סתר לי. הלכתי למשטרה הגשתי תלונה והוא הורחק ממני. אחרי שבוע שהיה לי ממש לא קל עם המחשבה שאגדל ילד לבד אמא שלו התקשרה להתנצל ושלחה רב לעשות שלום בית. הרב הבטיח לי שיהיה תמיד ביננו אם אצטרך משהו. חזרנו להיות יחד. תוך זמן קצר התחלתי להתקשר לרב כמעט כל יום ולהתלונן על הצורת דיבור שלו.( לא אשקר מהרגע שהיה את הפיצוץ עם אמא שלו הייתי עונה לו ומקללת חזרה ומשפילה ומחזירה חצים לא פחות כואבים ואפילו כואבים יותר. ) אחרי שבועיים שהרב ראה שאין עם מי לדבר ובכל פעם שניסה לפנות אליו הוא התחמק( וזה למרות שאמר והבטיח לרב שישתף פעולה) הרב אמר לי תתגרשי אין לי מה לומר יותר.. ברגע שהוא שמע זאת התנצל על הכל והתחיל להשתנות. עד שילדתי ושוב אחרי שבועיים בלאגן והגיע למצבים של אלימות וזה הפך להיות הדדי. אלימות פיזית, מילולית, נפשית פשוט כל הגועל שאפשר. שוב משטרה ושוב הרחקה ושוב סליחה ושוב חזרה ושוב אלימות, משטרה, הרחקה, סליחה ושוב מזל טוב לי! אני בהריון!.. ושוב הוא עצוב ונעלם וחוזר ואלימות ושוב משטרה ואז הרחקה הפעם לחודש. חודש קשה אבל החלטתי שזהו זה נגמר!! אבל אז הגיעו פרחים ושיחת התנצלות ואיתם המחשבות שאולי המרחק ממני ומהילד שהוא כבר בן חצי שנה והוא טען שמתגעגע אליו, אולי אלו ישנו את התמונה. אבל זה לא קרה.. חזר הביתה והשתדל יותר לעזור עם הילד ובעבודות הבית ובשעה טובה אחרי חודש מצא עבודה אבל עדיין.. האלימות המילולית והנפשית וההתנהגות הלא מעריכה.. הם עדיין כאן. ואני.. בשמירת הריון כבר בפעם השניה שוב מוצאת את עצמי מושפלת ומשפילה נדחפת ודוחפת, מקוללת ומקללת ונותנת לילד הקטן שלי שבן 10 חודשים לעבור מה שאני חוויתי בביתי עד גיל 9 ולבייבי שבבטני לחוות את מה שאני חוויתי כל הזמן שהייתי בבטן של אימי.. ועכשיו אחרי 3 חודשים שאני רוצה ללכת ולפתוח בהליך גירושין והוא מתחנן כל פעם שארד מזה ומבטיח שעוד יהיה לנו טוב וטוען שאוהב אותי ואת הילד. השבת הזאת בשעה טובה החליט שאני צודקת ואין טעם להמשיך ולסבול אבל הוא אומר בפירוש שנתגרש ולא ישלם לי מזונות ולא יראה את הילד. ואני בלי הכנסה של שקל לא יודעת איך לשלם על התחלה של הליך אפילו ועוד פחות מחודש מסתיים חוזה השכירות ואין לי לאן ללכת עם ילד ובטן. ולמרות שאימי חוות את מה שאני חווה היא מבקשת שאשאר כי בסך הכל הוא קצת יותר טוב מאבא שלי וזה מספיק מבחינתה אבל היא לא מבינה שאני סובלת וכבר לא יכולה. אז היא לא מוכנה לתמוך ומזכירה לי לא לסמוך עליה כלכלית ואני די יכולה להבין אותה יש לה חובות משלה לשלם... ואפילו לרוץ לביטוח לאומי לא יעזור לי.. אבל אני חייבת לשים לזה סוף. ושוב לפני שאתן מגיבות, אומר .. אני לא טלית שכולה תכלת ויש לי פה שיכול להרוג במילים אבל באמת שהייתי בסדר מהתחלה ואפילו קצת עד האמצע.. וגם הוא בסדר גמור ואדם טוב אבל רק למשפחתו ורק לסביבה. אבל לא אלי.. אלי הוא התאכזר בכל צורה.

אישה הוציאה את הגבר מהבית , תלונות שווא במשטרה שנסגרו.
הוא כבר שנה לא בבית.

האישה פתחה תיקים לתביעת מזונות משמורת ורכוש בבית המשפט לענייני משפחה. מתנהל משפט בעניינים אלו.

בשנה שהוא אינו בבית האישה לא מניחה לו מתנהגת באופן מבזה ומשפיל ומסיטה את הילדים.

הוא לא מעוניין לחכות שיסתיימו העניינים בבית המשפט כדי להתגרש ממנה כבר ורוצה לבקש להתגרש לפתוח תיק ברבנות. (בעבר היו בהליך יישוב סיכסוך שלא צלח)

אם הוא זה שייפתח בקשת גירושין ברבנות ונגיד שהיא תגיד שהיא לא רוצה להתגרש רק מתוך סחטנות, מה יכול לקרות בסיטואציה כזאת?

אז יהיה גם ניהול של מאבק סביב הגט.
מה שלא ברור זה למה אישה שזרקה את הגבר מהבית, ובאופן די ברור לא רוצה להיות אישתו- למה שתתנגד לגט?!?

אולי היא חושבת שזו עוד דרך לסחוט אותו...... ואז במקומו, הייתי משחררת מזה.

שיחיה את חייו כפי שהוא רוצה בלי להתחשב בענייני גט (אם הוא לא דתי כמובן)

למה את בלי עורך דין במקרה כזה?

הי, אני צריכה עזרה דחופה שלכם ... לפני 10 שנים הגרוש שלי הוציא צו עיכוב יציא מהארץ לבנות , לפני 6 אמר לי שביטל (לא כזה אמנתי אבל לא הייתי צריכה לנסוע איתן ) , והתברר אתמול שלא ביטל .

אבא שלי נפטר לפני שבועי בברזיל ואני טסה לשלושים שלו עם הבנות ביום ראשון הבאה .....השאלה מה עושים ?

הוא מוכן לבוא לבטל הצו השאלה עם הוא מבקש לבטל השופטת לא תבקש ממני ערבים כל כל ילדה כדי שיוכלו לטוס? אפשר לקבל את זה במקום (יש כרטיסי טיסה ) הביטול ? מה עושים ? אני ממש ממש בלחץ

בוקר טוב לעורכי הדין

מבקשת תשובה לפי הניסיון שלכם במקרים דומים...

יש מצב שהשופט לא יאשר מזונות זמניים?
שבוע שעבר אחרי חודשיים שהגשתי בקשה למזונות זמניים ראיתי שזה לא מתקדם לשום מקום והעורך דין לא זז שלחתי פקס לבית משפט ורק אחרי הפקס קבעו תאריך דיון לחודש 9 יש מצב שעד הדיון לא יקבעו מזונות זמניים?
(הוא עדיין גר בבית בא אחרי העבודה לחצי שעה ואז הולך וחוזר רק לישון ב12 בלילה)

שלום,
לפני 10 שנים התגרשתי הגירושים הותירו אותי בלי כלום,
אך בכול זאת הצלחתי לרכוש דירה
מקץ כמה שנים, הכרתי בחורה, היא עברה לגור איתי, התחתנו, הבאנו ילד והיא גרה איתי בדירה שלי, לא שילמה דבר משכנתא\חשבונות וכו אנחנו בחשבונות נפרדים ואני משלם הכול.
יחסנו עלו על שירטון
האם יש לה זכיות על הדירה שבבעלותי?
אם ארצה למכור את הדירה ולכסות את המשכנתא הענקית שלקחתי האם אני צריך חתימה שלה?

אני ובעלי נשואים 6 שנים (אגב היום זה יום נישואין 6). בן אדם שחרוץ בעבודה מביא משכורות יפות אך להיות בעל ואבא פחות. הוא בכלל לא שותף לניהול הבית, תחזוקה, מה יקרה אם הוא יקפל כביסה, יתלה? יציע עזרה? תמיד אני צריכה לבקש ולהתחנן כמה פעמים שדברים יקרו בבית.

כבר שנתיים אפשר לומר שהתקשורת שלנו נעלמה, אין סקס אין אהבה אין כימיה (מהצד שלי) הוא כן מנסה ואני דוחה אותו, האהבה שלי אליו נגמרה בגלל כל הריבים, השפלות, השפה הנמוכה שהיה מדבר אליי באמצע ריב, פשוט הוריד לי ממנו לגמרי, בחודשים האחרונים אני מבקשת ממנו להתגרש לסיים את זה יפה למען הבנות והוא ממש לא מעוניין, הוא מאיים עליי. לא מוכן לדבר על גירושין וישר מתעצבן ומאיים...

יום שישי גילתי אצלו במכנסיים 2 כרטיסים לסרט.. חשדתי. הילדה שיחקה בטלפון שלו והוא היה ישן, לקחתי לילדה את הטלפון נכנסתי לוואטסאפ ושם ראיתי התכתבות באנגלית כל מיני תמונות ששלחו אחד לשני, ישר צילמתי הכל מהנייד שלי.

בהתכתבות הוא שואל אותה אם היא רוצה ללכת לסרט והיא עונה לו שלא אכפת לה, הבנתי אז שהם היו בסרט יום חמישי בלילה - הוא חזר ב4 בבוקר.

בחודש האחרון הוא יוצא הרבה בלילות.

בכללי בשנה האחרונה תפסתי אותו המון על התכתבויות עם נשים, יוצא וחוזר מאוחר מאוד.

אני מבינה שהוא בוגד בי ושאני מעלה את הנושא בפניו הוא אמר שאני אשמה שאני מתרחקת ממנו.

אמרתי לו שאני מודעת לזה לכן אני כמה פעמים מבקשת ממך להתגרש ואתה לא רוצה ואתה עוד הולך ובוגד בי?

רוצה לאכול אל כל העוגה ולהשאיר שלמה.

הוא רוצה לתקן ואני לא!! לא מוכנה לסלוח אין לי אמון בו בכלללל איך אפשר לסלוח בכלל ולתקן אין מצב. כל פעם אני תופסת אותו וטוען שלא היה כלום שבסך הכל הוא שופך את הלב. אוי אני לא טיפשה ולא תמימה.

אני לא יודעת למי לפנות אני לא יכולה כבר לסבול לא אוהבת אותו לא רוצה אותו בבית, הוא לא מוכן לעזוב בטענה שהוא לא יתחיל הכל מאפס ואין לו לאן ללכת (הוא יכול ללכת לאמא שלו שהוא מת עליה 24 שעות בטלפון הכל מספר לה יש לו שם חדר גם) אבל לא הוא עושה דווקא הוא מוסיף שהוא לא יעזוב את הבנות ויתן לגבר אחר לגדל אותן. מוסיף גם שהוא לא ישאיר לי את הבית שאני לא אקבל כלום ואפילו הבנות לא ישארו איתי מאיים עליי שאפסיד.

אני חיה עם גבר שמעל 10 שנים שותה קלונקס (בעיניי זה סם ממכר) ופרוזק. יש לו התקפי חרדה או לא יודעת מה... התחיל טיפול דיקור סיני לאחרונה וגם ראיתי שהוא מטופל במרפאה לבריאות הנפש.
אם אני עושה צעד ופותחת תיק באמת הוא יכול לקחת לי את הבנות? להוציא אותי מהבית ולמכור אותו?

הפחד שלי שהבנות שלי יפגעו 5 ו2 לא רוצה להגיע למלחמות.
אני הרוסה נפשית.

חייבת לשמוע דעות של מומחים על המצב. בטוחה שאתם מטפלים בהרבה מקרים דומים ותדעו להנחות אותי...

אתן לך עצה מניסיון:

בנישואיי הראשונים הייתי נשואה לאדם שהפך בלתי נסבל. ביקשתי להתגרש ובתגובה, הוא התחיל לבגוד ולשקר.
לקח לי שנתיים וחצי לקבל ממנו גט והרבה מאוד כסף שנשרף על עורכי דין, על כסף שנאלצתי לתת לו כדי שיואיל בטובו לתת לי גט ולקינוח, לקחתי על עצמי חובות שהוא יצר במאות אלפי שקלים בזמן שהיינו פרודים.

הוא איים עלי שיקח לי את הילד, את הבית ולא יתן לי גט בחיים, אבל לא ויתרתי, רציתי את החיים שלי בחזרה בלעדיו.

לבסוף התגרשנו, יצאתי בשן ועין מהגירושין, גידלתי ילד לבד עם חובות מטורפים ועבדתי בשתי עבודות.
הוא לא בזבז זמן והתחתן עם הפוסטמה שהוא בגד איתה והביא איתה שני ילדים. לא אכפת לי, הייתי מאושרת שנפתרתי ממנו.

ארבע שנים אחרי הגירושין התחתנתי עם אהבת חיי, הגבר שכל החיים חיכיתי לו והיה לי מול העיניים כל הזמן.

הגרוש שלי איש מריר, מתנכר לבן שלי ועדיין עושה כל שביכולתו כדי להקשות עליי דרך הילד. אבל אני מאושרת היום. וזה היה שווה הכל.

אני מאחלת לך שתעשי מה שנכון לך. אני יודעת שזה מאבק קשה מאוד, אבל האור בקצה המנהרה. הרווחתי את האושר שלי ושל בני ולמדתי להילחם על מה שטוב בשבילי...

למלחמות את תגיעי... בכל מקרה כמו בכל הליך גירושין - קחי בחשבון. ברגע שהוא מדבר ככה הוא יעשה לך את המוות. אבל אם תלחמי? את תנצחי. המלחמה עלולה לגמור אותך או! להוציא אותך סופר חזקה. השאלה היא כמה את חושבת שאת יכולה לספוג? קחי בחשבון שכל מה שהושג במהלך הנישואים הם שלך ושלו חצי חצי. את הילדות שלך? ימות העולם והן לא יהיו אצלו. מקסימום משמורת משותפת (אל דאגה זה לא נורא כל כך) תיהי רגועה מהבחינה הזו. אולי אולי.. אחרי שתגישי בקשה בבית משפט לגירושים!? אולי הוא יתחיל להבין שהמקום שלו זה לא איתך ויתחיל לשחרר קצת מהרצון להלחם.

לא מתייחסת לעניין היחס שלו או לשאר הדברים שנשמעים בעייתיים אבל לא הבנתי למה בחרת לציין שהוא לוקח כדורים וסובל מחרדות כאילו זו נקודה לרעתו. המון אנשים סובלים מכך והם יכולים להיות מצוינים. בן זוג תומך ואוהב צריך דווקא לנסות לסייע לבן הזוג במצוקה ולא מדובר על סמים אלא על תרופות. כמו אדם שמטפל במחלה פיזית. טוב שהוא מטפל בעצמו ולא מזניח. לגבי שאר הדברים מבינה את הכעס שלך וחוסר המשיכה. גם אי אפשר להשאיר אדם בכוח בתוך מערכת יחסים. מצד שני יכולה להבין אותו. מדוע פזל החוצה אם כפי שאת מעידה בעצמך(לא משנה הסיבה) לא נתת לו יחס והתעלמת ממנו. אולי היית צריכה להתגרש כבר לפני שנתיים כשהתחלת לא לסבול אותו.
בכל מקרה מקווה שתצליחו לפתור את הדברים בטוב למענכם ולמען הילדות.

שירן שלום,
הודעתך את מפרטת מציאות לא פשוטה כלל וברור לי שדאגתך היא לבנותיך הקטינות.
יחד עם זאת, עליך לקבל החלטה לגבי עתידך הזוגי ובהתאם לך לפעול
את מוזמנת לפנות אליי לנייד 054-2224103

אני נמצאת כבר הרבה זמן במחשבות על גירושין ופרידה ואשמח לשמוע חוות דעת של עורך דין מטעמכם:

בת 28 ובעלי בן 25
אני נשואה שנתיים וביחד עם בעלי כמעט 9 שנים , יש לנו בבית שתי תינוקות .. אחת שנה ושבע והשניה חודשיים ..
כבר שנה וחצי שאני חושבת שזה כבר לא בשבילי , אני לא בעד ישר לקום לפרק את הבית אבל לפעמיים כבר אין ברירה חיכיתי וחיכיתי מתי הוא ישתנה ויבין שהוא כבר אבא ויקח אחריות שיש פה תינוקות שצריכות אבא שידאג ויהיה איתם וכמובן אני.. ולא להתנתק מהעולם ולחיות בבועה ..
היה לנו קשר מטורף מלא בהכל ממש טלנובלה והחתונה והבנות וכל מה שהצלחנו להקים זה הצלחה ומבחינתי עם ניתגרש זה יהיה כשלון ואכזבה ..
אני יודעת שעם אני קמה והולכת הוא יצטער , דיברתי מלא הוא רק הבטיח כלום לא זז אני סוחבת את כל הגידול והאחריות עלי והימים רק חולפים .

אני רוצה לדעת מה מגיע לי איך אסתדר ואשכור דירה לבד עם 2 תינוקות , למי פונים להתחלת הליך , עובדת חצי משרה מינימום לשעה.

איך מתחילים? לא יודעת איך לעשות את הצעד הראשון והאם בכלל לעשות אותו. יש בי פחד לא ברור מפני פרידה למרות שבהיגיון אני לגמרי צריכה להיות במקום אחר...

עוד לא סודר מול הגרוש העניין של החובות וההלוואות הוא לא משתף פעולה. יש לי עורך דין מהסיוע שלא מזיזה כלום. אני בלחץ בהסכם גירושין הסכמתי לשחרר את העיכוב יציאה מהארץ שעשיתי נגדו ברגע שמביא גט.

יש לי חשש ממשי שיברח לאחותו וישאיר אותי עם כל החובות. העו"ד אמרה לי לפנות להוצאה לפועל ולנסות שם להוציא עיכוב יציאה מהארץ (הוא כן שילם את המזונות החודש) בטענה על חשש מאי תשלום מזונות עתידי. יש באמת סיכוי להצליח בזה?? נותנים עיכוב יציאה מהארץ מסיבה כזאת באמת?

העורכת דין לא רוצה שננסה בבית הדין הרבני כי היא אומרת שהם לא יראו זאת בעין יפה כי התחייבתי בהסכם. אבל הוא לא עושה שום דבר בנתיים ממה שהסכמנו בהסכם הזה!

לא ברור לי אם היא אומרת את זה כי היא לא רוצה לעבוד קשה או שזה באמת ככה... אם צריך, אני אקח עורך דין פרטי לטפל בסגירה של הפרטים האלה, כי ממש אין לי חשק להשאר עם חובות גדולים כשהוא בורח מהארץ ואבא שלי אמר שיעזור לי לממן עורך דין לצורך זה אם אין ברירה.

מה דעתכם?

את צריכה למצוא עורכת דין שתיקח את הטיפול במקרה לידיים שלה ותפעל לצורך שמירה על הזכויות שלך, אחרת ואם יהיה מאוחר מדי, זה יעלה לך הרבה (מאד) כסף.

האם צריך אישור מההורה השני גם אם ההורה הזה אינו אזרח ישראלי?

יש לי דוחות של פנסיה של השנים בהם היינו נשואים
כדאי לבצע את החישוב האם אפשר לקחת את סכום ההפקדות בכול שנה ואז להוסיף ריבית
או נדרש לקחת סכום תחילת שנה סכום סוף שנה ואת ההפרש לחבר ?

תודה מראש

בהסכם גירושין חילקנו את הבעלות על משרד בתל אביב שהיה על שם אשתי ואני אמורים להעביר בעלות שיהפוך להיות רשום על שנינו, איך מעבירים בעלות? האם ניתן לעשות זאת לבד ..?

כמו כן נאמר לנו שעם הסכם הגירושין אנו פטורים ממס על הפעולה, נכון הדבר?

תודה

קראתי באתר שלכם על בגידות וראיתי בפורום המון דיונים ושאלות של נשים וגברים לפני או אחרי בגידה בבן או בת הזוג... חשוב לי להגיד כמה מילים מהצד של מי שחוותה על בשרה בגידות מצד בן הזוג:

קוראת מלא פוסטים של נשים שיש להן יד או רגל בהליך של בגידה
מבקשות שלא נשפוט. אבל איך אפשר ? האם פעם עצרת לשאול את עצמכן מה אתן גורמות לאותה האישה החוקית ? האם פעם עצרתן לחשוב מה הרסתן? האם אתן לוקחות בחשבון שבני הזוג שבגדו יכולים למצוא את עצמם בהליך גירושין שיפרק משפחה? האם פעם הרגשתן מה זה שהקרקע היציבה שלך נשמטת מתחת לרגליים? ושאף אחת לא תגיד לי בחיים שיש כאלה שלא ידעו ושאף אחת בעולם לא תעיז להגיד שגבר מחפש מה שאין לו בבית ! איך יכולת לעשות מעשה שכזה .. נכון אולי הפוסט הזה מדבר מנקודה ככ רגישה, אבל אתן לא אלו שלהולכות לישון עם הכאב בחזה עם הדמעות בעניים, עם הגודש בגרון .

איך אתן יכולות להירדם עם מצפון שקט? ככ הרבה שאלות שכנראה לאף אחת מכן לא תהיה תשובה כנה ואמיתית .. חוץ מאגואיסטיות .

פשוט תשננו בראשכן "כל מעשה במחשבה תחילה "
אל תחפשו עידוד בפוסטים של" אוי אני יוצאת עם גבר נשוי" ..
פשוט אל תצאו עם גבר נשוי.

אישה לאישה מלכה ולא זאבה .