ייעוץ ראשוני ללא התחייבות: 077-997-4020



פורום גירושין ודיני משפחה


נושא
מחבר
תאריך ושעה

טובה 15/04/2019 07:46
אבי השאיר צוואה ונתן סכום מסויים לאחיינים שלו והייתר לילדיו. האחיינים שלו מסרבים לחתום ולקבל את חלקם מכיוון שהם כועסים על כך שקיבלו מעט לטענתם. המכתבים שנשלחו אליהם מצד עורך הדין חזרו בשל כתובת לא נכונה והם לא מוכנים למסור את הכתובת המעודכנת שלהם. מה ניתן לעשות בכדי להוכיח כוונה לשלם להם את חלקם? נכון לרגע זה לא ניתן לקבל צו ירושה? אף אחד לא יוכל לממש את הצוואה? מה עושים?
איילת 14/04/2019 16:14
שלום לעורכי הדין

הגעתי אליכם בהמלצה של חברה בפייסבוק. מקווה שתוכלו לייעץ ולתת כיוון במקרה שלי...

בתיק שלנו הוחלט בפסיקת בית משפט על משמורת משותפת עם הסדרי שהיה שוויוניים.

האב התחיל לעבוד חודשיים אחרי הפס"ד (בחר שלא לעבוד שנה וחצי כדי להפחית מזונות) ועכשיו הוא נעדר המון בשל נסיעות לחול מהעבודה.

רק בחודש אפריל הוא יעדר בסה"כ במשך 17 ימים מתוך 30 הימים שיש בחודש זה!

אני מאוד משתדלת ללכת לקראתו ולעשות שינויים בהסדרים כדי לפצות על הזמן שהוא מאבד אולם כשהוא מחליט על דרך מסוימת קשה לו להתגמש ולהתחשב גם בצרכים שלי (שמבחינתי הם הצרכים של בתנו בת השנתיים).

היום הוא חזר מחו"ל לאחר היעדרות של 10 ימים. הוא ביקש שהילדה תישאר ללון אצלו היום, יום חמישי, בנוסף לסופ"ש שהיא איתו והסכמתי. אולם ביקשתי שבמקום שייקח אותה ביום ראשון מהגן שייקח אותה ביום שני והוא לא מסכים בגלל מחויבות בעבודה שלו. אמרתי לו שרצף של 4 ימים של נתק ממני בשלב זה קשה מידי לבתנו, אולם הוא מסרב לקבל את זה.

אז אמרתי לו שמכוון שאנחנו לא מצליחים (שוב) למצוא פתרון שמתאים לשני הצדדים שנחזור להסדרים שנפסקו לנו. כלומר שהיום יחזיר אותה ללינה אצלי. הוא כתב לי שהוא לא מתכוון להוריד אותה!

לצערי הוא כבר העמיד אותי במצב הזה בעבר שהוא מסרב להחזיר אותה בהתאם להסדרים ונאלצתי להזמין משטרה שהוציאו את הילדה מהבית שלו.

הדילמה שלי היא:

מצד אחד, אני לא רוצה לגרום לבת שלנו למצוקה רגשית של איסוף ע"י המשטרה ומצד שני מדובר באב מאוד כוחני שמה שהוא לא מצליח להשיג בכח הוא משיג ביותר כח.

המטפלת שלי המליצה לי לשים גבולות ברורים אחרת כל חיי אתנהל מתוך פחד.

מה לעשות? אני אובדת עצות
ש.א 10/04/2019 17:46
החלטנו להיפרד בהסכמת שני הצדדים, הוא הציע ללכת להסכם עם עורך דין מגשר.

בוודאות אני זו שהולכת להיות עם הילדים (7,4) ביום יום, כך היה עד עכשיו וכך ימשיך להיות כי העבודה שלו מאוד תובענית.

ככל הנראה נסכים על סופשים/חופשות/חגים שיהיו איתו.

השאלה שלי היא האם אני יכולה לבקש בגישור מעבר למזונות ומדור גם את סכום הכתובה.

אני בעצם יוצאת לדרך חדשה עם שני ילדים ללא חסכונות וצריכה להתחיל מאיפשהו. אפילו פנסיה כמו שצריך אין לי.

יש לנו בגדול איזה חיסכון בצד אבל הכל על שמו.

לגיטימי לבקש את זה במעמד גישור, או שחייבים לפנות עם בקשה כזו לרבנות?

אני אישית נגד לערב את הרבנות, מעדיפה גישור בכמה פגישות ולסיים עם התהליך כמה שיותר מהר.
אני 10/04/2019 08:33
אני עומדת במצב לא פשוט וקצת אובדת עצות אשמח לשמוע מכם מתוך הניסיון שלכם עם זוגות מתגרשים ובסכסוכים בין בני זוג... איך אני אמורה להתנהל במצב הלא קל בזגויות שלי?

אני נשואה שנתיים ויש לנו תינוקת קטנה בת 8 חודשים.

הוא גבר שלא יודע מזה כבוד לאישה, משפיל מילולית מבזה ומתנהג כאילו אני שפחתו ולא אישתו .

אני מודה ומתוודא שאני מאוד פחדנית שוחרת שלום ותמיד תמיד אנסה לתקן לעשות רק טוב ולכולם לא מצליחה להרים עליו את הקול אפילו אם ממש ממש מגיע לו .

אתמול אחרי מריבות קשות, הגיעו מים עד נפש. החלטתי שאני חייבת לעשות שינוי ואחרי אקט לא נעים ביני לביני החלטתי לקחת את הרגליים ולצאת מהבית. ארזתי תיק לקחתי את הילדה והלכתי מהבית.

הכל טוב והכל בסדר מנסה למצוא כוחות בעצמי להישאר חזקה עד שאקבל החלטה סופית מה אני רוצה לעשות איתו.

לתת צ'אנס או לא לתת צ'אנס ופשוט להתגרש. אני באמת במקום שאני חייבת לחשוב כמה ימים ליפני שהכל יהיה סופי ומוחלט.
הבעיה הגדולה שלי היא הילדה.

קשה לי שאני מנתקת אותה ממנו. אמרתי לו שיכול להיפגש איתה בגינה או אצל אמא שלי (שם אני נמצאת בימים הקרובים) הוא רוצה שאביא אותה לבית.

לבסוף הסכמתי שיהיה איתה קצת בבית.

איך מתמודדים עם התחושה הזאת ? אני מרגישה רעה מצד אחד מצד שני אולי זה הדבר הנכון.

באופי שלי אני מאוד סלחנית ופועלת תמיד מהרגש ולא מהמוח. בגלל זה הכל יוצא לי עקום. נמאס לי לסבול אלימות מילולית והשפלות. נמאס לי להיות קטנה ולשתוק.

אני לא יכולה להמשיך ככה ומצד שני, לא יודעת איך יראו החיים אם נחליט על פתיחת הליך גירושין. יש לי פחד להיות לבד, כמו להרבה נשים... אני חוששת לילדה.

מה אתם יכולים להמליץ לי לעשות?
ט.ג 09/04/2019 08:05
השופטת נתנה פס"ד לפנות את הבית בעוד חודשיים וחצי.
אני רוצה להישאר בבית. 2 ילדים קטנים. אני רוצה להגיע עם הפרוד לאיזושהיא הסכמה. העורך דין שלי אומר שאין מה לעשות וצריך לפנות את הבית לפי ההחלטה של בית המשפט לענייני משפחה. עורך הדין לא לא פנה אל הפרוד, לא ניסה להגיע אולי להסדר שבו אולי נוריד את המדור שצריך לשלם או משהו. הוא אומר לי להתכתב איתו ישירות. האם טיפלתם במקרה דומה?
לא בא לי לעזוב את הדירה המשותפת ומרגישה שלא אכפת לו ולא מנסה, כי קיבל כסף מראש ולא רוצה לעשות "יותר עבודה" כביכול.

האם יש דרך לפתור את הבעיה?
שרון 07/04/2019 18:36
אז התגרשנו לפני שבועיים אחרי שהיינו פרודים 8 חודשים.
8 חודשים בהם הוא לא ראה את הילד (בן שנתיים ) לא התעניין אם צריך משהו בשבילו אפילו מזונות רק עכשיו קיבלתי בפסק דין מביטוח לאומי משפחתו לא אחים ולא סבא וסבתא התעניינו בו ולא יודעים אפילו איך הילד נראה היום !! פשוט נשארתי לבד מצידם להתמודד עם הכל כמובן הייתה תמיכה מלאה מהמשפחה שלי שלא החסירה כלום לא ממני ולא מהילד !!
עכשיו בפסק דין הוא יראה את הילד דרך מרכז קשר אבל בשביל זה אני צריכה לפתוח תיק ברווחה ואני לא מעוניינת ברווחה דיברתי איתו כדי שנוכל להגיע להסדרה בינינו שיראה את הילד בלי התערבות אף גורם חוץ מבית הדין שיתן חותמת על הסדרי ראיה שיהיה מסודר אך הוא לא מעוניין בטענה שאחרי 4 חודשים במרכז קשר יומלץ שהוא יוכול להוציא את הילד אליו לשבתות וחגים אני לא מעוניינת שהילד יבלה אצלו סופש כי הוא לא מכיר אותו הוא לא מבין שזה אבא שלו הוא ילד שנורא בעייתי עם אנשים זרים ואני חושבת שהוא ממש לא יוכל להסתדר עם הילד שיצרח ויבכה ברגע שהוא לא יראה אותי אני הייתי רוצה שהוא יקח את הילד לפחות בגיל 4 כשיהיה עצמאי ידבר ויבין שזה אבא שלו והמשפחה שלו ..
הבן אדם לא מבין כרגע שזה לא משהו שיכול לקרות בפעם אחת ובטח לא במפגשים של שעה בשבוע במרכז קשר.

אני רוצה לדעת בבקשה האם אפשר לחייב אותי לתת לו את הילד לסופש/חגים בגיל הזה כשהוא לא מכיר ולא יודע מי הוא ובטח לא מבין דבר מהחיים שלו כרגע ?

ממש חייבת עזרה והכוונה.
שרית 08/04/2019 11:07
אני חושבת שכדאי לשאול גורמים מקצועיים לגבי זה.

קודם כל- מה באמת הסיכון לאבד את הילדים לגמרי (כי זה פחד מטורף, שאולי לא רלוונטי וסתם מנהל אותך..)

שנית- אם יש הבנה של הרשויות שמדובר באדם אלים- ולמרות זאת קיבל משמורת משותפת כמעט שווה, איזה מנגנוני פיקוח יש על הדבר הזה?

שלישית- מה עמדת הילדות? אם נעזוב רגע את המקרה שהחתול שרט ילדה (קורה..) האם בגדול נחמד להן אצלו? הן הולכות בשמחה? או מגלות התנגדות?

רביעית- בעניין הניכור ההורי שאת מרגישה שהולך ומתפתח- כדאי לנסות להבין במה מדובר וגם להפריד בין דברים מטומטמים (כמו לתחקר את הילדות לגבייך... ) לבין ניכור הורי באמת.
אלוירה 08/04/2019 11:01
אני נשואה 5 שנים
יש לנו 2 בנים קטנים .
התחתנתי איתו לא מהסיבות הנכונות אפשר להגיד .

לא אפרט מה היו הסיבות אבל מה שבטוח זה לא היה מאהבה לא התאהבתי בו וגם לא נמשכתי אליו .הוא מצידו ממש התאהב בי וממש רצה אותי ועד היום זה ככה. בכללי הוא בחור טוב וגם נראה טוב יש לו מעידות, יש מריבות כמו בכל זוג פחות או יותר. לפעמים מקלל וכאלה ודי עצבני אבל בכללי הוא בסדר.

באותה תקופה היו לי סיבות משלי (די מוצדקות ונכונות לאותה תקופה ) והייתי חייבת לעשות מעשה ו "לברוח" מהמציאות שהייתי בה . ומצאתי את בעלי מולי וחשבתי שזה המעשה הכי נכון בשבילי שלא חשוב מה אני חייבת לעלות על דרך חדשה ולעזוב את העבר שלי בכל מחיר! ודבר הוביל לדבר ובלי ששמתי לב פשוט התחתנתי איתו והבאנו 2 בנים מקסימים שאותם אני אוהבת בכל ליבי ואתן את חיי למענם !

אך עם בעלי המצב פשוט מחורבן . הוא גרר אותי למצב בלתי אפשרי . אני חשבתי שאם אני אתחתן איתו אז דברים השתפרו ויהיה בסדר . אבל המצב ניהיה הרבה יותר גרוע מבחינה כלכלית וחשבתי שאני חזקה ושאני בכל זאת אולי אוהב אותו עם הזמן אבל זה לא קרה . הוא פשוט ריסק אותי כלכלית .

אני מרגישה שאני בבית סוהר וידיי כבולות. אין לי שום אפשרות לצאת מהמצב הזה שאני נמצאת בו. את הדירה שאנחנו גרים בה זה ממש בחסד מבעלי הדירה שמקבלים מאיתנו רק מזומן.
זה התחיל ממש כמו כדור שלג שהתגלגל והתגלגל וניהיה פשוט ענק . אנחנו סגורים בפני כל דבר שאני רוצה להתקדם.

וכל זה באשמתו . אני הייתי בתור רווקה מאד מסודרת ותמיד הייתי עצמאית אפשר להגיד שגידלתי את עצמי לבד. והיה לי רכב והייתה לי עבודה טובה ומסודרת והיו לי חיים טובים עם עצמי . הוא פשוט נכנס לחיי וריסק אותי הרס אותי ונפלתי איתו בכל היבט של כלכלה.

אנחנו כרגע בהסדרים מול עורכי דין וכל מיני עניינים ותשלומים שאנחנו משלמים ומנסים לצאת מהבוץ שהוא הכניס אותנו אליהם .
בהתחלה של הנשואים הוא היה עובד ואז החליט שהוא רוצה להיות עצמאי ומשם התחיל כל הבלאגן.לא עבד כמה חודשים טובים ונאלצנו לקחת הלוואות מכל העולם בשביל להרים את הראש ולסגור את החודש ונכנסתי להריון מהר מאד אחרי החתונה שככה לא היה לי אפשרות לחשוב מה אני עושה ועדיין הייתי בתקווה שאולי דברים השתנו אבל זה הרחיק אותי יותר ויותר ממנו שגם ככה לא הייתי קרובה . וגם שהוא עבד המצב שלו היה על הפנים בלי חשבון ,בלי אוטו בלי כלום . ואני כמו סתומה המשכתי והמשכתי איתו חשבתי שהמצב השתפר ואולי ההורים שלו יעזרו לנו . הוא גם עבד עלי בהתחלה נתן לי לחשוב ועשה רושם שהוא בן אדם מסודר ושההורים שלו תמיד עוזרים לו . אבל זה ממש לא נכון המצב. פשוט לא עוזרים בכלום רק מתלוננים ונותנים ביקורת .
הם חיים להם בסבבה ואנחנו חיים מהיד לפה . בלי חשבון בנק בלי צ'קים בלי אשראי , בלי אוטו בלי חסכונות בלי שום כלום . בקושי מסיימים את החודש עם השכירות ואם התשלומים וקניות . הוא גם לא יודע לשמור על הכסף כל הזמן הולך לסופר וקונה שטויות שאף אחד לא אוכל . פזרן כזה ולא מחושב .
גם את החינוך שלו כלפי הבנים אני לא אוהבת. יותר מידי מפנק אותם והם מטפסים לו על הראש שהם איתו ואיתי הם מתנהגים שונה לגמרי . בוכים לא מקשיבים . ושהם איתי לבד הם כאלה מתוקים וילדים טובים ומקשיבים וכיף לנו ביחד . ואיך שהוא מגיע הם מתחילים לבכות והוא תמיד מגיע בזמנים מעצבנים . אני לא יכולה כבר לסבול את הנוכחות שלו . לא יכולה לראות את הפרצוף שלו . אני ממש לא סובלת אותו הוא מעצבן אותי נורא . קרציה כזה עם פרצוף תחת מסתובב כל היום פרצוף דיכאון תשעה באב .איך שאני שומעת את הצעדים שלו במדרגות אני חוטפת דיכאון ! לא יכולה לסבול את הנוכחות שלו לידי .
אני גם לא יכולה לשכב איתו . לא נמשכת אליו בכלל לא יכולה להתנשק ולחבק אותו . זה פשוט לא יוצא לי מהלב אין לי כמיהה אליו אין לי רגש של חיבה או אהדה כלפיו .פשוט הרגשה רעה ולא טובה. אנחנו לא יוצאים לא מבלים לא ביחד ולא עם הבנים הבילוי הכי פרוע שלנו זה לצאת לאכול גלידה עם הבנים זהו זה נקרא יצאנו . אין לנו רכב לצאת לטיולים בשביל הבנים שיהנו . כל הזמן בבית או בגינה . לא שאני אוהבת לצאת אני באמת אוהבת להיות בבית מאד. אבל לפעמים אני רוצה שהבנים יצאו קצת מעבר לעיר שהם גרים בה . קצת טבע קצת לראות עולם ואין לנו אפשרות אנחנו בלי אוטו בלי כלום אני כל כך רוצה לבלות איתם ואין לי אפשרות ולא תמיד יש כסף . אני שונאת את העיר שהוא הביא אותי אליה פשוט שונאת . שונאת את מקום העבודה שלי ,שונאת את הגנים, שונאת את השכונה המסריחה העיר המסריחה הכל מסריח פה ומחניק . אני מרגישה שאני נחנקת פה לא יכולה לנשום . מהמקום שאני באה זה העיר האהובה עליי כל חיי הייתי גרה שם והייתי נהנת יוצאת מבלה . הייתי שמחה ומאושרת ועכשיו אני בלי חיוך בלי שמחה ממש עצובה בא לי לבכות על מר גורלי . הפסקתי לטפח את עצמי מרוב דיכאון ממש הזנחתי את עצמי . אפילו התכערתי לדעתי . כל הזמן יושבת בבית ולא עושה כלום מדיכאון . וגם שאני עובדת אני בדיכאון כבר לא אוהבת את התחום שאני נמצאת בו .
אני כל כך רוצה לשנות את חיי רוצה לחזור לאיפה שגרתי להשכיר דירה קטנה עם גינה . דירה לי ולבנים שלי החיים שלי האוויר שלי . רוצה לחיות איתם לבד לבד בלי אף אחד . אני לא רוצה אותו בחיי יותר רוצה להתגרש נמאס לי ממנו לחלוטין. לפעמים הוא מנסה לדבר איתי ולדובב אותי ואני פשוט לא מסוגלת אני כאילו אומרת לעצמי נו אולי אני אתעלה על עצמי ואנסה לזרום איתו ולאהוב אותו אבל אני פשוט לא מסוגלת לא אוהבת אותו הלב שלי סגור בפניו לא מסוגלת להכניס טיפת רגש בשבילו .הוא חושב שזה האופי שלי וככה אני מתנהגת עם כולם וככה היו כל המערכות יחסים שלי הוא חושב שיש לי אופי קשה ולכן הוא מפרש את ההתנהגות שלי כלפיו . נהייתי קרה יותר מקרח . עכשיו גם אם אני רוצה להתגרש ולהתפטר ממנו אני לא יכולה למה הוא הרס אותי כלכלית אז אני לא יכולה לזוז מהדירה הזאת כי אין לי צ'קים ואין לי כלום ואין לי איך לזוז . פשוט כבולה באזיקים מחכה שיקרה איזה נס אני לא יודע
לא יודעת איזה אבל שיקרה משהוא שיהיה שונה ולטובה . כי המצב שאני נמצאת בו פשוט מסריח.

ולי אין משפחה קרובה אין לי כלום . מרגישה כל כך בודדה ולבד . רוצה לקחת את הבנים שלי ולהעלם ואין לי מה לעשות חוץ מלהתמרמר ולהיות עם פרצוף כועס וחמוץ . ולבנים שלי זה לא מגיע . מגיע להם לחיות חיים עם בית נורמלי ואם אמא מאושרת . כי שאמא מאושרת גם הילדים מאושרים
ואני לא מאושרת !

סליחה על האורך פשוט אין לי עם מי לדבר ולמי לפרוק. כל כך קשה לי, ובאמת לא יודעת מה לעשות.
ג.י 08/04/2019 08:22
היי,

אנחנו זוג הורים גרושים
האב מוכר במשטרה וברווחה על רקע אלים
כלפיי וכלפי הבן הבכור
4 ילדים בתמונה.
הבן הבכור די דומה לו בהתנהגות
הרבה מקרים בבית ספר
של אלימות
בבית אני מצליחה להשתלט בבית ספר קשה להם למרות שהוא מטופל (תרופתי)

העניין הוא כזה ,
לאחר שהמורה עדכנה אותו (את הגרוש) / תורם זרע יותר נכון שהילד העיף מספריים ואיים ״לדקור״ ילד אחר .
ורב איתו מכות .
האב איים עלי שהוא פונה לרווחה בשל שאיני מצליחה להשתלט על הילד
הילד בן 10!

אגב ישנם הסדרי ראיה
פעמיים בשבוע וכל שבת שלישית
שבשבת הוא בחיים לא לוקח
וביום אחד בשבוע הוא לא נמצא הוא במרכז משהו דרך המשטרה
כי תיכף יש לו משפט
(מועמד להכנס בפנים)

יש לציין שבבית לא חסר לילדים כלום ויותר
יש להם הכל מהכל
ולא חסר לנו שום דבר !

מה לדעתכם יעשו עם האינפורמציה הזו?
מיטל (בדוי) 07/04/2019 14:36
היי, שמי מיטל כהן, לא באמת מיטל כי זה שם בדוי, אבל כל שאר הדברים שתקראו כאן נכונים ולקוחים מתוך סיפור חיי.
לפני כשנתיים, ואחרי שנים של אלימות מצד מי שהיה בעלי כלפי ילדינו הקטנים וכלפיי, ברחתי מהבית יחד עם הילדים.
מה זה אלימות אתם שואלים?
הטחת הפנים של הילד ברצפה, הכאות עם חגורה ועם הידיים, העפת חפצים, זריקת נעליים על הילדים, ואני יכולה עוד להמשיך...
התמונות שצירפתי הן אמיתיות ולא רק לצורך המחשה.
אחרי מאבק לא ארוך משפטי-משטרתי-ורבני קיבלתי את הגט שלי, פסק דין בנושא מזונות הילדים, ופסק דין בעניין משמורת הילדים שלפסק הדין צורפה החלטה כי על האב לעבור טיפול ארוך ושנדרש תסקיר על התקדמותו בטיפול לאחר חצי שנה של טיפול, ועד אז לא יוכל לראות את הילדים מחוץ למרכז קשר וללא פיקוח ואבטחה.
נשמע הגיוני עד פה? תלוי את מי שואלים..
האב סירב ומעולם לא נכנס לטיפול, מה שגרם לי למצוא את עצמי כותבת וכותבת מכתבים לבית הדין, בקשות ותחינות, שיאכפו את פסק הדין על האב.
בית הדין לא עושה כלום.
האב ממשיך בשלו- מתקשר ושולח לי הודעות רובן קללות ואיומים, חלקן הקטן מילות אהבה ורצון לחזור.
חצי שנה כזאת עוברת והחלטתי לחסום אותו בפלאפון.
התגובה לא איחרה לבוא- הפסקת תשלום מזונות הילדים מצידו.
שוב אני כותבת לבית הדין בקשות להתערבות, שוב בית הדין מתעלם.
תבעתי את מזונות הילדים דרך הביטוח הלאומי, לפי חוקי המוסד הזה יש תקרה של עד כמה הם משלמים מזונות, והתקרה הזו נמוכה ממה שהוחלט לי בפסק הדין. שוב לאסוף קבלות ועדויות על הוצאות, שוב לתזז את עצמי, וללכת להוצאה לפועל לבקש את ההפרשים.
כשכבר לא יכולתי יותר שלחתי מכתב נוסף וחריף יותר לבית הדין בו כתבתי בין השאר שהם מתעלמים מהמצוקה של הילדים ושלי כבר שנה.
קיבלתי הזמנה לדיון.
שמחתי. הגיע הזמן שיגיבו, שיראו, שיקשיבו.
נכנסתי לאולם ומולי דיין חדש יושב לבדו, לא הכרתי את החוקים בנושא דיון בפני דיין יחיד, תמיד ייצגתי את עצמי בבית הדין כי כסף מיותר אין לי, ומה שיש מושקע בילדים ובשיקום שלנו.
הדיין התעלם מהסיבה שלשמה התכנסנו ופנה ישר לעורך הדין של אב ילדיי ושאל אותו "מה אתם מבקשים?".
עורך הדין התבלבל לכמה רגעים מהמחווה, שכן בדיון הקודם בבית הדין בפני הרכב דיינים מכובד הוא נזרק על ידם מהאולם..
אבל עכשיו? עכשיו הוא החליט ללכת על כל הקופה ותיאר את אב ילדיי כאדם מסכן ודל אמצעים (במה הוא שוכר 2 עורכי דין? לאלוקים או לדיין התשובות..)
שמעלילים עליו עלילות של אלימות, והוא קרוע מגעגועים לילדים ועוד מעט פסח, מן הראוי שייקח אותם אליו וגם בשבתות וחגים שלאחר מכן.
הדיין כמעט ומסכים, ביקשתי שישמעו גם אותי בדיון הזה, שלאבא הזה יש תיק במשטרה, תסקירים ועדויות שמעידים על אלימות, והחלטה קודמת שעד היום לא נאכפה שהוא חייב להיכנס לטיפול.
הדיין אומר שלא מעניין אותו מה שהיה והוא זה שמחליט.
הדיון נגמר תוך דקות בהחלטה שאם אני מתעקשת שהאבא הזה אלים אז הוא יישלח לאבחון אצל פסיכולוג מטעם בית הדין ושעליי לשאת בחצי מהתשלום על האבחון הזה שכולל כמה וכמה פגישות.
בן אדם אלים שזלזל עד עכשיו בפסק דין שמורה על טיפול?
התעלמות מדיווחי הרווחה על אופי אלים?
חקירת ילדים שסיפרה על אלימות?
ילדים שלא מקבלים מזונות כבר חצי שנה ועכשיו מקצצים להם עוד כדי לממן אבחון שיבדוק האם באמת אבא שלהם התעלל בהם כמו שהם סיפרו?
לדיין החדש כל זה לא משנה.

נכון לאתמול הוא הפעיל את הקנס כלפיי, והחליט על עוד קנס שייכנס לתוקף בשבוע הבא. 1000 ₪ בכל פעם לקופת אוצר המדינה, ולפי מה שכתב ידו עוד נטויה..
אני, שנתתי את דמי, גופי ונפשי למען המדינה הזאת בשירות צבאי.
אני, שהתנדבתי בבתי חולים לילדים ועם משפחות במצוקה בכל שנות העשרה שלי ועד הגיוס.
לגביי החליט דיין חדש בבית הדין הרבני שכניראה לא תרמתי מספיק למדינה.. ועליי לקחת מפת לחמם של ילדיי ולתרום עוד ועוד..
רק בגלל שהעזתי לצאת ולספר שזה שהיה בעלי התעלל בי, ועוד יותר התעלל בילדים שלנו. ילדים שבגילאי 4-6 לא יכלו להגן על עצמם.
רק בגלל שהתנגדתי ואמרתי לדיין כי אין לי במה לשלם לאבחון פרטי שכזה, וגם למה? למה אני צריכה לשלם אבחון למישהו שהיכה אותי ושכבר הוחלט בכל הרשויות שהוא צריך לעבור טיפול?? למה אף אחד לא חייב אותו על כך שלא עשה את זה עד היום במשך למעלה משנה?? או לכל הפחות חייב אותו על בזיון בית הדין??

אז כן, יש גם נשים שמתייאשות לפעמים.
נשים שנפלו בנישואין עם אדם שהיכה אותן (ואת ילדיהן..) שוב ושוב, שלקחו את גורלן וגורל ילדיהן בידיהן והתלוננו, ותבעו, וסיפרו, וחשפו הכל.
ועד שכבר חשבו שהכל נגמר ואפשר להתחיל לאחות את הפצעים (הפיזיים והרגשיים..) הגיעו הרשויות והמשיכו להכות בהן ובילדיהן.

'..תגידו לי איך לעצור את דמעות
תגידו איפה יש עולם אחר לחיות..?'
טליה 07/04/2019 14:07
אז ככה הסיפור הוא כזה יש לי ילד בן 4 וחצי ואבא שלו לא מכיר בו פעמיים נסעו פעמיים נסעו לבדיקת רקמות והוא לא הגיע פעם שניה אפילו שהיה אמור להגיע עם שוטרים לא הצליחו לאתר אותו.

היום אני נכנסת לפייס של מישהי שגם לה יש ילד ממנו שהילד שלה יותר קטן מהילד שלי בשלושה חודשים ואני רואה שהיא כותבת תודה לגיסתה על העוגה שהכינה לילד ותמונות שבהן הוא מופיע עם הילד ותמונות של המשפחה שלו עם הילד.

הייתה אמורה להיות לנו בדיוק נוספת מחר והעורכת דין שלי דחתה אותה שלא ניסע סתם והוא לא יגיע והילד יעבור משבר נוסף. וגם בגלל שהשופט קבע לנו דיון אז היא רוצה לראות מה יהיה בדיון אולי בספק הוא יגיע.

השאלה שלי היא כזאת האם אני צריכה לפנות למשפחה שלו ולשלוח להם תמונה של הילד שלי ולספר להם שזה הנכד האחיין שלהם או לחכות לראות מה יהיה בדיון שהוא עוד רחוק רק ביולי אשמח לשמוע הצעות של עורך דין מנוסה בתחום על מנת שאדע מה לעשות.

שכחתי לציין שהמשפחה שלו לא יודעת על קיום הילד שלי הוא לא סיפר להם.

תודה רבה
אוריה 04/04/2019 11:15
בוקר טוב לעורכי הדין!

הפרוד פתח תיק בענייני משפחה לפני חצי שנה.
כרגע אנחנו אחרי דיון ראשון ודיון הבא נקבע לעוד חצי שנה. ( הוא גר אצל ההורים שלו).

יש לי סיכוי לקבל את הכתובה( לפי התייעצות עם מביני דבר)
בכל מקרה ביקשתי מהעורך דין שלי לפתוח תיק ברבנות כדי לזרז את עניין הגט וקבלת הכתובה.

הוא מסרב. אני עד סוף יוני צריכה לפנות את הדירה המשותפת.
העורך דין שלי רוצה שהדירה קודם תימכר ואחכ נפתח תיק ברבנות, הוא מפחד שברבנות יבקשו שלום בית. אבל זה הגיוני? הרי זה הפרוד פתח את התיק. מישהי יכולה להסביר לי אם יש קשר בין הדברים?יש מישהי שפתחה תיק ברבנות והם דחפו לשלום בית?? אני לא רוצה למשוך את הזמן... אני ממש רוצה לקדם את העניינים.

איך עושים את זה "נכון"?
איילת 07/04/2019 13:10
קחי בחשבון שברבני שמים דגש מי פתח את התיק גירושין ומה הסיבה לכך...

את צריכה סיבה ממש טובה כדי לדרוש כתובה כי מבחיבתם תגיעו להבנות ותתגרשו פחות מעוניינים לשפוט בכתובה!

תני לו לפתוח תיק יקח המון זמן אך אולי תצלחי לקבל תמורה על הכתובה לא מלאה!
א.מ 07/04/2019 11:21
אין קשר עם ההורים מעל 18 שנה וגם לא היה

אני בעתיד ירצא להיתחתן דרך הרבנות הכל כמו כל יהודיה בישראל , אני שומרת חגים כשרות בבתי הכל לפי הדת 2 כיורים קידוש נרות
חזרתי בתשובה ואז שוב חזרתי בשאלה.

אני יודעת שסבתא שלי הייתה יהודיה מצעד האמא וגם האמא יהודיה
במשרד הפנים רשום לי לאום יהודיה ברוך השם
(מה שבטוח עם לא הייתי יהודיה הייתי מתגיירת!!!! ) כי אין כמו הקדוש ברוך
לעולם לא יעזוב תדת.
בעזרת השם שיקים בית אני ירצא שהבית שלי היה מסורתי דתי.

פתעום עלו לי מחשבות וגם הרבה שאלו אותי לגבי חתונה
ממה שהבנתי ואמרו צריך להביא איזה שהו מסמכים לרבנות להוכיח שיהודיה?

השאלה היא עם אין לי קשר עם המשפחה בכלל מה אני עושה ..?
אלינור 02/04/2019 13:28
חברתי התגוררה עם בן זוגה במשך 4 שנים, הביאו ילדה משותפת, במהלך השנים גילתה את פרצופו האמיתי, בנאדם צועק, מקלל, שתלטן, אלימות מילולית לא פשוטה.

לחברתי ילדה בת 5 מנישואים קודמים שגרה איתם ושסיפרה לאמה שבן הזוג נוגע בעצמו, בנוכחותה. בן הזוג, לאורך כל השנים, ניסה להחדיר בחברתי שהיא חרדתית, דואגת לבנותיה יצר על המידה, שאינה כשירה נפשית לגדל את בנותיה ושעליה לקבל טיפול פסיכיאטרי.

חברתי עזבה את ביתו עם בנותיה, לאחר שלא ראתה את בתם המשותפת 8 חודשים, עתר לבימ״ש למשמורת מלאה, סחב את חברתי למסוגלות הורית שפסקה שחברתי סובלת מחרדתיות, שבן הזוג יקבל משמורת מלאה על הבת המשותפת וכי הם ממליצים שגם הבת הגדולה, בת החמש, תעבור לחזקתו (כדי לא להפריד בין הבנות) או לחזקת אביב הביולוגי (שניתק עימה כל קשר) מאז שזרק אותה, בגיל שבועיים.

חשוב לציין כי חברתי אינה סובלת מחרדתיות, מדובר בבחורה אינטליגנטית, בעלת תואר ראשון, מסורה מאוד לשתי הבנות, נורמטיבית, הבנות גדלות למופת, הגדולה בכיתה א, מוערכת מאוד ועל הקטנה מקבלת הרבה פרגון מהגננות.

מחר נקבע דיון דחוף שבו כנראה יוציאו את הבנות מחזקתה, אני כותבת וזה נשמע לי כמו סרט רע ולא מציאות חיה, מתחננת לכל עזרה, עצה וכל טיפ שאתם יכולים לתת מהניסיון המשפטי שלכם בנושא דיני משפחה.
רחלי 01/04/2019 13:00
צהריים טובים,

ראיתי את הפוסט שלכם בפייסבוק ואני מקווה שתוכלו לעזור לי להתמודד מול הבלתי נסבל...

האבא של הילד "צץ" אחרי 11 שנה. הוא מבקש לבטל לי את המזונות בבית המשפט וכמובן על הדרך מתלונן נגדי בעקבות הטרנד החדש על ניכור הורי.

לצערי מינו לי במשפט את אותה פקידת סעד מלפני 4 שנים שהייתה נגדי (ואף קראה לבן שלי שקרן בזמן שיחה אישית איתו) כשביקשתי אפוטרופוסות מלאה וגם אישור להוצאת דרכון וגם אישור לשינוי שם לבן שלי.

למזלי בזמנו השופטת החליטה לפסוק לטובתי וקיבלתי את כל מה שרציתי.

כרגע ביקשתי מהעורך דין שלי הסיוע להחליפה אך הוא טען שכשפנה ללשכה לסיוע משפטי הם איימו עליו שאם אני אעיז להתלונן עליה ולהחליפה יופסק לי הסיוע המשפטי מהמדינה.

ניסיתי לדבר ללב השופטת. ללא הצלחה. הפקידת סעד החליטה על ניסיון לטיפול משפחתי. למרות שהילד לא מעוניין בכך ולא רוצה שום קשר עם האב . ניסיתי לסרב אך השופטת איימה עלי שתיקח ממני את הילד במידה ואמשיך להתנגד והתעקשה להעביר את הבן שלי הליך טיפולי שמצריך פתיחת תיק ברווחה כדי לעשות לו שטיפת מוח ולשכנע אותו להכיר את אבא שלו. לצערי אחרי האיום הזה שהשאיר אותי בהלם מוחלט הסכמתי לטיפול לצורך "טובת הילד".

הופניתי למרכז מיה בחיפה. המנהלת נטע גרייצר איימה עלי שבמידה ואני לא אתגמש בשעות שלי ואבוא לקראתה היא תגיד לבית המישפט שאני לא משתפת פעולה. שאני אולי לא יכולה לסרב לטיפול אבל היא יכולה לסרב לקבל אותי לטיפול אצלה.

כשביקשתי את יום חמישי אחרי השעה 4 היא אמרה שתשתדל. מטפלת בשם יעל צלצלה אליי ואמרה שהיא תפגוש אותי ביום שלישי בשעה 5. הסברתי שזה לחוץ לי כי אני עובדת ולאחר מכן יש לי עיסוקים אחרים ושביקשתי בפירוש את יום חמישי אחרי השעה 4. היא אמרה שבטח נטע התבלבלה וניתקה.

נטע חזרה אליי אמרה שלא התבלבלה וביקשה אתגמש ואגיע בשלישי. אמרתי לה שזה בלתי אפשרי ולחוץ לי מידיי. היא אמרה שאין לה מטפלות ביום חמישי. אמרה שאני חייבת להתגמש. כשזה לא עבד לה אמרה שהיא כבר נתנה את היום שלי לאקס שלי והיא לא רוצה שניפגש. אמרתי שזה לא משנה לי. ואז היא הוסיפה ואמרה שאני צריכה להתחשב בבן שלי ושבוודאי הוא יילחץ להיתקל באביו. אמרתי לה שאחשוב על זה. דיברתי עם בני והוא אכן ביקש שאשנה יום.

התקשרתי והסכמתי בלב ברירה. נאמר לי שאיני צריכה בכלל להגיע עם בני בחודשיים הראשונים של הטיפול אלא לבד. אמרתי למנהלת שזו חוצפה מצידה לתמרן אותי עם מניפולציות ושקרים כדי לגרום לי לשנות יום. הגעתי באופן חד פעמי כי כבר הסכמתי. שיתפתי פעולה ככל שיכולתי בצורה רגועה ועם חיוך ועניתי על כל שאלה פולשנית. ביקשתי להגיע להבא רק בימי חמישי אחרי השעה 4. ביקשתי את שם המשפחה של העו'ס לצורך תסקיר לבית המישפט של העורך דין שלי. הם מסרבים לתת ולהחליף לי יום ומאיימים עלי להגיע ביום שהם רוצים אחרת יגידו שאני לא משתפת פעולה.

האם יש מה לעשות בנושא? אני החודש חייבת לעבוד שעות נוספות. גם ככה זו משרה זמנית בדואר שעומדת להסתיים בסוף החודש ויום חמישי זה היום היחידי שבו אני מסיימת מוקדם ב2 ויכולה להגיע בלי לחץ בכל שעה אחרי 4 אבל הם לא מוכנים להתגמש איתי ועולים לי על העצבים...
שרה 01/04/2019 12:55
אני הייתי נשואה בעבר וילדתי 3 ילדים והתגרשנו ב2011.

עליתי לארץ עם הילדים. הילדים לא רשומים בתעודת זהות של האבא. כי הוא עלה אחרינו. (אבל יש לי את התעודות לידה של הילדים מחו"ל עם שם האבא בתור האב)

מתישהו חזרנו אבל ללא חופה. וכתוצאה מהחזרה נולדה לנו תינוקת נוספת והיא רשומה בתעודת זהות של האבא. ויש עוד אחד בדרך.

הוא הכניס לבית אשה נוספת בתור חברה שלא מצאה דירה והיה אמור להיות זמני עד שתמצא דירה. ובעצם זה היה תכסיס להכניס אותה לבית. פתאום הם הפכו לזוג ואני מצאתי את עצמי בחוץ.

הבחורה התחילה להיות מאד רעה אלי ולריב איתי. ביקשתי ממנו שיוציא אותה מהבית והוא לא הסכים. אז אמרתי לו או היא או אני. הוא עזב איתה ועבר לגור איתה אחרי מריבות נוראיות.

הוא קונה לנו אוכל מה שצריך. בזה הוא בסדר.

עכשיו הוא דורש ממני בתוקף גט נוסף לחומרא.

הוא אמר שהוא חושש שלא יוכל להתחתן בלי גט לחומרא. אבל בגלל שהמאהבת אמרה לו שהיא לא רוצה להתחתן איתו, אז אני יודעת שאין לו אשה ברצינות. אמרתי לו שאם תהיה לו מישהי להתחתן איתה ברצינות, אני אהיה האחרונה שאפריע לו להתחתן ואלך איתו לבין דין לקבל גט.

הוא מאד לחוץ על זה. אני חושדת שזה תרגילים של המאהבת. ושהיא מדרבנת אותו נגדי.

אני אמרתי לו שאני לא מרגישה בנוח ללכת לרבנות כשאני בהריון. (כי אני חוששת שהיא מנסה להרוס את החיים של, ואולי להפיץ עלי שהוא לא האבא)

הוא מנסה לכפות עלי ללכת לבית הדין. אני חוששת מה אם הוא יפסיק לקנות לנו אוכל כדי להכריח אותי ללכת לבית הדין.

לאיפה אני פונה ומה אני עושה?
דנה 01/04/2019 12:53
היי,

אני גרושה כבר 3 וחצי שנים ויש לי ילד מנישואים קודמים ועליו קיבלתי מביטוח לאומי מענק לימודים פעם ראשונה השנה.

אני נמצאת בזוגיות (לא נשואה...!) ויש לי תינוק ממנו ולפתע ביטוח לאומי מתעניין האם בן זוגי חי איתי, במידה וכן מענק הלימודים יבוטל למרות שהילד לא שלו.

יצר עמי קשר חוקר של הביטוח וטען כי עם בן הזוג ישן יומיים לפחות בדירה שלי זה נחשב שאנחנו מקיימים משק בית.
מה עושים במצב כזה? יש לי קשר עם האבא, יש לו דברים אצלי בדירה...

מצד שני לא בא לי להסתבך עם ביטוח לאומי על 1000 לשנה.
מיטל 27/03/2019 10:42
היי,

אני ובעלי לפני גירושין. עם שני ילדים קטנים. פרודים כבר 7 חודשים. כאשר אני רציתי להתגרש והוא לא. בזמן הזה פניתי לעו"ד, הגשתי בקשה לישוב סכסוך ובעקבות אי הגעה להסכמות הגשתי תביעת גירושין ותשלום מזונות.

לאחרונה הוא מנסה להוכיח לי שהשתנה ורוצה לחתום על הסכם שלום בית.

השאלה שלי היא:

במידה ואנו חותמים על הסכם שמתוקף בבית המשפט, והצ'אנס שנתנו בעצם לא צלח וצריך להשתמש בו - האם אני שוב צריכה להתחיל את כל פרוצדורת התביעות / עורכי דין וכאלה? או שמה בעצם עלי לעשות במידה ואני רוצה ליישם אותו?

אני חצויה. מצד אחד קשה לי להאמין שבנאדם ישתנה אי פעם ובטח בפרק זמן כה קצר. ומצד שני- יש פה שני ילדים קטנים מעורבים ולא הייתי רוצה לפרק את המשפחה... זאת פעם שניה שאני מתחילה תהליך גירושין והפעם הזאת הרבה יותר קשה לי מהפעם הקודמת... אם תהיה פעם שלישית זה יגמור אותי לגמרי.
אורלי 31/03/2019 09:19
יש דבר כזה הסכם שלום בית ולחילופין גירושין - מנסחים הסכם שקובע את שאת והבן זוג הולכים על שלום בית בתנאים ברורים ואם לא עומדים בהסכם, אז יש הסבר מפורט לגבי הפרידה והגירושין באותו הסכם, בשביל לא לחזור אחורה ובדיוק כמו במקרה שלך. תדברי עם עורך דין משפחה והוא יסביר לך על זה.
אלעד 27/03/2019 10:36
פטור מס שבח - מכירת דירה בירושה (שני אחים: 50-50)

קראתי שיש פטור מס שבח בתנאים הבאים:

השאלה אם זה החוק העדכני. ומה המשמעות אם מדובר בשני אחים (50-50) שמסכימים למכור? בגלל שאין לאף אחד מהם יותר מ50% אז בכלל אין בעיה של מס שבח?

פטור ממס שבח על דירה שעברה לפי ירושה

ראשית המוכר צרך להיות בן זוגו של המוריש, או צאצא של המוריש, או בן זוגו של צאצא של המוריש; צריך לבחון אם לפני פטירתו של המוריש, דירתה הירושה היתה דירתו היחידה.
כמו כן נעשית בדיקה אחרונה, הבוחנת את סטאטוס של המוריש וככל שהיה עדיין בחיים ומוכר את דירת המגורים, האם היה פטור ממס בשל המכירה. – רלוונטי במידה והמוריש קיבל את הדירה במתנה וורם עברה תקופת הצינון, או במידה וטרם עברה תקופה של 18 חודשים מיום שנעשה הבעלים של הדירה.

ראוי לזכור כי פטור ממס במכירת דירת ירושה ינתן למי שיש לו למעלה מ-50% מהזכויות בדירה.
ירדן 27/03/2019 09:38
אני לא יודעת אפילו מאיפה להתחיל כל כך רע לי ואני לא יודעת איך הגעתי למצב הזה הכל כל כך מבולבל אצלי בראש ... אז ככה אני נשואה ואמא ל4 ילדים בעלי אדם טוב צנוע , עם לב ענק , אבא נהדר , אוהב לעזור לזולת , היה מאוד חם כלפיי , עוזר בבית כרגע לא מספיק עבורי מכיוון שאני עם תינוק חדש ברוך השם ומה שקורה שאם היחסים לפני שהתינוק הגיע היו לא משהו אז עכשיו מצבנו ממש רעעע ונראה לי שמבחינתו כבר אין דרך חזור וזה עושה לי כל כך רע בנשמה כי אני יודעת שהרבה באשמתי בזה שאני לא יודעת לבוא ולדבר ובמקום לדבר עושה פרצופים והוא יבוא וישאל מה קרה וכרגיל אני לא יענה ויהיה עצבנית על כל העולם ויוציא את התסכולים שלי על כל העולם עד שזה הגיע למצב שהוא כבר התרגל לפרצופים ולא מעניין אותו
אני חייבת לציין שהוא פנה אליי המון פעמיים וביקש להפסיק עם ההתנהגות הזאת ואם יש לי בעיה פשןט לדבר
ומשום מה קשה לי לדבר רק בדיעבד שאני נרגעת אני מבינה שהתנהגתי כמו ילדה קטנה ומצטערת וכנראה שעכשיו לצערי זה כבר מאוחר מדי עבורו,
אנחנו חיים בחול המון שנים בעלי עובד עבודה עונתית ובתקופת החורף בקושי יש לו עבודה אנחנו בהפסדים כבר כמה חודשיים והוא מאוד אדיש לנושא בזמן שאין עבודה הוא יהיה עסוק לו ״בזמן מסך ״או בלנוח דבר שמשגע אותי אני לא מבינה איך הוא כל כך אדיש לנושא הוא בנוסף סטלן אז בכלל הכל באדישות ובסבבה שלו
וזה מוציא אותי מכליי ואז פרצופים רק שאותו זה כבר לא מעניין וזה כדור שלג הגענו למצב שאנחנו ביחד עבור הילדים אבל אני מרגישה שזה לא הולך להחזיק יותר וזה הולך להתפוצץ בינינו אנחנו ישנים בחדרים נפרדים כבר 5 חודשיים -מאז שנולד לנו התינוק כבר לא שוכבים וזה יצר ויוצר תהום ענקית שאני כבר לא יודעת אם ניתן לגשר עליה ...וזה עושה לי רע בנשמה ואני כבר לא יודעת מה לעשות
אני מרגישה שמבחינתו הוא כבר מיואש מהמצב בנינו ומה שמחזיק אותו זה הילדים והנושא של המגורים בחול עושה את זה עוד יותר קשה כי אני לא נשארת פה עם הילדים לבד זה ברור לשנינו שאני חוזרת לארץ וזה לנתק את הילדים מאבא מקסים שהם מאוד אוהבים וקשורים אליו ואני ממש לא רוצה שזה יקרה אבל מצד שני אני יודעת שאי אפשר להמשיך ככה
דיברתי איתו עלינו לפני מספר שבועות וכנראה שנזכרתי מאוחר מדי הרגשתי את הקור שלו את חוסר אכפתיות את החוסר ניסיון לגשר בקיצור הוא מיואש מהמצב בנינו תמיד הוא זה שדיבר וניסה והוא הפסיק עם זה דייי מזמן ובצדק
אמרתי לו שאני מתגעגעת אליו שהוא חסר לי שאני מתגעגעת לישון איתו בלילה
התחננתי שנצא ביחד רק אני והוא אבל כבר לא היה עם מי לדבר הוא כל כך פגוע ומיואש ממני שהוא כבר לא חושב שיהיה טוב ניסתי בלילה ללכת אליו למיטה לחבק אותו וגם זה היה אבוד הוא לא שם וזה שורף לי בנשמה במיוחד אחרי שדיבר איתי המוןןן פעמיים ואני במקום ללמוד לדבר כועסת ועצבנית וצןעקת ועושה פרצופים כנראה שלצערי פיספסתי את הרכבת
נפגעתי עד עמקי נשמתי כשהוא דחה אותי כשבאתי אליו למיטה ויום למחרת שוב אני עם פרצוף והוא מבחינתו כבר לא יכול לסבול את זה וזה התגלגל לזה שהוא גם עשה פרצוף ושהחלטתי יום למחרת לדבר הוא כבר לא רצה לשמוע ושוב השקט הזה והבנתי ששוב טעיתי שעשיתי פרצוף ובמקום לדבר (במיוחד שהרגשתי שהפעם זה כבר עבר את הקו האדום מבחינתו )שלחתי לו הודעה שאני מצטערת ואני לא יודעת למה שאני כועסת או פגועה אני מתנהגת כככה במקום לדבר והוא שלח לי הודעה שרק גרמה לי לבכות שאין לו כילים יותר להתמודד איתי והוא מיואש ושהוא צריך זמן לסדר את המחשבות שלו ושאני הרגשתי שזה הסוף ניסתי שוב להתקרב אליו שוב הלכתי אליו בלילה למיטה ושוב לא היה עם מי לדבר ויום למחרת שוב כמו מפגרת השפלתי את עצמי ושוב הוא דחה אותי ואתמול בערב האדון היה קצת בסטלה שלו אז הוא בא לחבק אותי בטח היה חרמן ואני הזזתי אותו והוא קיבל מכה ביד מהדלת וזה מבחינתו היה הקש שששבר את גב הגמל הוא הלך לשכב במיטה ובהה בקיר באתי לחדר רציתי להסביר לו שהוא לא יכול לדחות אותי לילה אחרי לילה ואז כשמתחשק לו לבוא וכמובן שהמילים שוב לא יצאו לי את האמת הוא גם לא היה מעוניין לשמוע הוא רק רצה שאני אלך אז הלכתי
ואז בזמן ארוחת ערב הוא בקושי קם והיה מסוגר בעצמו לא אכל הוא היה נראה מאוד פגוע אבל עדיין אני לא חושבת שהוא יכול לדחות אותי כל כך הרבה פעמיים ואז כשמתחשק לו לבוא כאילו שהכל בסדר כי לא הכל בסדר גם הרבה מהתסכול שלי נובע מהחוסר שינה בלילות ואני מרגישה שאני כבר גמורה ולא יכולה יותר אני משתדלת לעשות את כל מטלות הבית לטפל בקטן הוא מתעסק עם ההסעות של הגדולים לבתי הספר ומכיוון שבקושי יש עבודה הוא עסוק לו ״בזמן מסך״ולנוח
נכון הוא בעבר אמר לי תלכי לנוח ואני חושבת שאני איזה גיבורת על לא הולכת לנוח כי תמיד מבחינתי יש מה לעשות ושינה זה בזבוז זמן אז הוא פשוט הבין שאני ״כל יכולה ״שלא צריכה לנוח למרות שלא ישנתי טוב בלילה הוא זה שהולך לנוח אז גם על זה אני מתעצבנת ועושה פרצוף כרגיל ... קשה לי ולא טוב לי אני מרגישה הכי לבד בעולם למרות שיש לי ילדים מדהימים אני לא יודעת להסביר את זה אולי המרחק מהמשפחה והויתור על עצמי כשעזבתי הכל ובאתי לכאן בעקבותיו ואני מרגישה שזה לא שווה את זה ואנחנו מתגלגלים פה והלבד פה הורג אותי אני כבר לא מכירה את עצמי ולפעמיים מפחידה את עצמי בתגובות שלי כנראה שהכל מתסכול ואני במיוחד כועסת על עצמי איך לא עשתי כלום עם עצמי פה וכמה אני מבוזבזת וכל הזמן התעסקתי במה הוא עושה לא בסדר ולבקר אותו אה ולעשות פרצופים כמובן
והכי מצחיק שהחזרה לארץ הכי מפחידה אותי להגיע לשם בשנות ה40 בלי תעודה או מקצוע עם ילדים ויוקר המחייה ממש מלחיץ אותי אז ככה שאני כבר לא יודעת כבר מה לעשות עם עצמי ומוצאת את עצמי עכשיו במקום לישון יושבת וכותבת עם דמעות בעיניים לא יודעת איך הגעתי למצב הזה לא יודעת כרגע איך לצאת ממנו הכל מבולבל אצלי אני מתחילה להבין שהבעל שהיה מטורף עליי כבר לא סובל אותי ואנחנו בסוף שלנו והרבה גם באשמתי...

אני מבקשת לשמוע דעה של עורך דין מנוסה בתחום המשפחה.
א.ש 25/03/2019 15:01
בימים אלה אני עובדת על הסכם גירושין ורוצה להתייעץ אתכם. יש לנו 2 בנים בן שנתיים וחצי ובן שנה.

לגבי הסדרי ראיה - אני מעוניינת שהם ישהו אצל האב פעמיים בשבוע כולל שינה וכל שבת שניה.

האב מעוניין שהם ישהו וישנו אצלו רק פעם 1 בשבוע וכל שבת שניה. במוצאי השבת הוא רוצה להחזיר אותם אלי ולא למסגרת החינוכית ביום ראשון.

2 שאלות לי:
ראשית מאיזה גיל כדאי שישנו אצל האב? הם קטנים וחשובה לי טובתם לפני הכל, נכון שאבא זה חשוב אבל לא רוצה לטלטל אותם מגיל קטן יותר מידי. הייתן משינות אותם אצל האב ישר או החל מגיל 3 או 5 לדוגמה?

האם אני יכולה להכריח את האב לפעמיים בשבוע ולא רק פעם 1 כפי שביקש?? פעם 1 זה מעט מידי.

תודה רבה מראש

רוצה לשמוע חוות דעת של עו"ד מנוסה? פנה/י אלינו:
077-997-4020
info@good-divorce.co.il

שעות פעילות: 9:00 - 19:00

דרך מנחם בגין 146 תל אביב

הכתבות הכי פופולאריות בנושא:
עורך דין גירושין כל הזכויות שמורות © האמור באתר אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי אישי | מפת האתר | תקנון