פורום גירושין ודיני משפחה

שלום,

יש לי ולאחי דירה שקיבלנו לפי ירושה מהורינו, כאשר חצי שלי וחציה השני של אחי. ברצוני לקנות מחצית מאחי. יש ברשותי את דירתי שלי בבעלותי והיא היחידה בבעלותי.

שאלתי: האם אני חייבת במס רכוש כאשר אני רוכשת את מחצית הדירה מאחי, והיה אם כן, מהו אחוז המס רכוש שעליי לשלם.
האם האחוז הוא על ערך מחצית הדירה או על כולה? תודה

ערב טוב שירה,

מדובר על מס רכישה ואין הרבה קשר לכך שהדירה עברה לפי ירושה.

מאחר שיש לך כבר דירה - במידה ואת לא מתכוונת למכור אותה - אז שיעור מס הרכישה שתצטרכי לשלם הוא 8% מהשווי של מחצית הדירה שעברה בירושה.

נניח שבין זוג הורים גרושים קיימים הליכים משפטיים במסגרת בית המשפט לענייני משפחה. האב הגיש תביעה והאם נדרשה להגיש את תגובתה.

לאחר שהאם הגישה את תגובתה, עוד באותו היום כמה שעות לאחר מכן האב הגיש לביהמ"ש "הודעה קצרה מטעם האב", שבה הוא חוזר על עיקרי טענתו וכן מתייחס ומצטט סעיפים מתגובתי תוך סילופם.

תחושתי שיש כאן ניסיון לא הוגן לגניבת דעת של ביהמ"ש וניסיון לחזק את עמדת האב באמצעות אפקט המילה האחרונה.

1. האם מהלך שכזה הינו חוקי? לפי איזה חוק מותר להגיש "הודעה קצרה" כמו שציינתי?

2. האם כדאי לי / מותר לי להגיש הודעה קצרה מטעם האם ולהגיב? איפה עובר הגבול במספר התגובות?

3. מידה וזה לא מהלך חוקי האם ניתן לדרוש שיפסקו הוצאות לאב /או לעורך דינו במקרה כזה?

4. במידה ומהלך האב אינו חוקי ואגיב האם גם אני חשופה להוצאות?

5. האם נתקלתם בפרקטיקה כזו?

אשמח אם תוכלי להעיר את עיני ולתת לי תובנות כי לא הבנתי לפי איזה חוק הוא פועל.

ישלי ויכוח עם בן זוגי

אנחנו כשנתיים וחצי יחד גרנו יחד חיינו הכול והחלטנו להביא ילד לעולם .

היינו אמורים להתחתן ומסיבות כאלה ואחרות ביטלנו את זה .

במהלך ההריון הכול הייה טוב ויפה עם המשפחה שלו שהם מכירים אותי כמובן חוץ מאמו שגרה בעיר אחרת פגשתי אותה רק במהלך ההריון כנראה שלא באתי לה בטוב משום מה .

מפה לשם כשהילד נולד(יומיים אחרי שהוא נולד) האימא של הבן זוג החליטה שהילד לא דומה לאבא וגם לא הגיעה לברית בטענה שהילד לא שלו .

בן זוגי יודע שאני הייתי נאמנה לו מא עד ת אבל המשפחה שלו החלה להכניס בו ספקות ואמרו שהם לא יכירו בילד כול עוד הוא לא יעשה בדיקת אבהות .

אותי זה הרגיז נורא רק עצם המחשבה וזה שהוא מבקש ממני בכלל לעשות דבר כזה "רק בגלל שהילד לא דומה לו" עזבו את זה שהוא כן דומה לו הוא דומה לשנינו הילד היום בן חצי שנה .

הוא אומר שאישה שאוהבת הייתה מסכימה לעשות את הבדיקה רק כדי להשתיק את המשפחה שלו כי כואב לו שהם לא רוצים להכיר בילד .

אני חייבת לציין שכרגע אני חיה אצל ההורים שלי מאז הלידה ,
והוא אצל הוריו .

אמרתי לו שגבר שאוהב צריך לעמוד לצד האישה שלו ולצאת נגד כולם גם אם זה נגד המשפחה שלו שאם הוא לא הייה נותן להם להכניס לו ספקות והייה מראה להם שהוא בטוח במיליון אחוז עם הזמן הם היו סותמים את הפה ומבינים שנם מדברים שטויות .

זה גרם לנו להיפרד ולהיכנס למלחמות של עורכי דין הוא תובע בדיקת אבהות אז אני החלטתי לתבוע מזונות .

אני מאמינה שאנחנו יכולים לשקם את הקשר אבל הוא לא מוכן לוותר על הבדיקה ואני לא מוכנה שישפילו אותי ואת הילד שלי בצורה כזאת בלי סיבה מוצדקת .

כ"כ מרגיז שכול השנתיים הכול טוב ויפה וביום שהילד נולד המשפחה שלו התהפכה חייבת לציין שזה ילד מעורב אז ברור שהוא לא חייב להיות דומה לו למרות שהוא דווקא שילוב של שנינו .
אני רוצה שיהיה לנו שלום בית ושנחייה את חיינו אבל אי אפשר כשהמשפחה שלו מתערבת בכול דבר קטן ועוד בדבר כזה נוראי ובמיוחד כשהוא חסר עמוד שדרה לידם ומקשיב להם.

איך אני אמורה להתנהל במצב כזה?

היי שמי חן אמא ל-5 ילדים. התגרשתי לפני כחודש ובחודש נובמבר ניכנסתי להריון שביכלל לא ידעתי מזה שאני בהריון...

כמובן שזה הריון מהגרוש שלי שהיה עוד בעלי ואתמול הלכתי לרופא נשים עכשיו חשבתי שאם אין מחזור זה בטח ממתח / לחץ או משהו כזה. אתמול ההייתי אצל רופא הנשים והוא כבר אמר שאני בחודש 5 ואין ממש בטן...

סיפרתי לגרוש שלי שאני בהריון. הוא עשה רושם שקיבל את זה יפה. אני בחשש שעכשיו הוא יתהפך שזה לא שלו זה של מישהו אחר... זה 6 ילדים אני רק בת 31. אני ממש מבולבלת ובידכאון. מה אני אמורה לעשות? מה אני יעשה עכשיו אחרי הפרידה אם הגרוש שלי יתהפך עלי ויגיד שזה לא הריון ממנו?

יכול להיות מצב שאני לא אקבל מהגרוש מזונות על הילד? האם יכול להיות שאצטרך הליך משפטי בשביל להוכיח אבהות?

שלום רב,
הפרוד אינו שלם מזונות כבר חודשיים כי לטענתו אין לו.
אני עם תינוקת ולא עובדת. לא יודעת אם זה רלוונטי אבל יש מכונית רשומה על שמי.
מה ניתן לעשות בעיניין?
תודה רבה

שלום לעורכי הדין!

במסגרת תביעת ירושה, איפה יכולה למצוא כספי ביטוחי חיים של הנפטר? לאן לפנות או לגשת כדי לדעת כמה קיבלו המטיבים בזמן הפטירה? יש לי תעודת פטירה אך לא יודעת איפה לחפש את הכספים שהיו על שמו. האלמנה לוקחת הכל והמוטיבים לא יודעים היכן לחפש להוכחה בבית משפט. אשמח למע מה אתם ממליצים לעשות מתוך הניסיון שלכם בענייני ירושות.

תודה לכם

לא מוצאת את ההודעה שלי בפורום

ערב טוב!
שאלה על הסדרי ראייה.
לפי החלטה של בה"מ נתנו לאבא להפגש איתי ותינוקת שעה בשבוע, לטייל ביחד כשהיא בעגלה (בת 8 ח'). ואחרי 4 פגישות מותר לו לקחת אותה לשעתיים. בפעם הראשונה הוא לא הגיע, ביקש יום אחר, גם לא הגיע. ואז בא באיחור חצי שעה. אבל הוא לא מטייל איתנו אלא ישר לוקח אותה מעגלה ומסתובב איתה 10 מטר רחוק ממני. אחרי פגישה השניה קיבל צו הרחקה ממני עקב איומים.
מה אני אמורה לעשות עכשיו? האם אפשר להטפתר ממנו, איך ולמי להוכיח שהוא מסוכן לילדה (מאיים רק עליי) ומשתמש בה כדי לנקום בי?
הוא נשוי, לא אכפת לו מהילדה, מפחדת שיתנו לו לקחת אותה בלעדיי.
תודה!

אב ילדיי ואני חולקים משמורת משותפת - חצי חצי. ההליך המשפטי הסתיים ממש לאחרונה. כיום אנו גרים באותה שכונה והילדים, בני 8 ו-10, חוזרים יחד באופן עצמאי מבית הספר.

היום סיפר לי אב ילדיי, שבכוונתו לרכוש דירה בעיר סמוכה, במרחק 3 ק"מ. כששאלתי אותו איך הילדים יחזרו מבית הספר אליו הביתה בימים שלו (כי הוא עובד בעיר מרוחקת יותר), הוא אמר ש"נסתדר" - או שיילכו לבית של אחיו שגר בשכונה או שאבא שלו יבוא ויסיע אותם או שילכו לחברים...

הסבא מבוגר מאוד כבר ומאוד קשה לי להאמין שהוא יסיע אותם כל יום (אולי פעם בשבוע וגם אז, מה יעשה האחד אם השני לא מסיים ללמוד באותה שעה?) ולבית של אחיו אני לא כל כך שמחה שיילכו כי היחסים איתו לא כל כך קרובים והם ירגישו שם כאורחים וגם אני גרה במרחק 5 דקות הליכה מהאח, אז כבר עדיף שיחזרו לפינה שלהם, בבית שלהם (שני בתים זה די והותר, לא צריך שלושה...).

רציתי לשאול מה מקובל לעשות במיקרים כאלו?

מחד, הוא לא החליט לעבור לאיזור רחוק במיוחד, אך מספיק רחוק על מנת לשבש / להקשות על חיי הילדים מבחינת העצמאות שלהם - בחזרה מבית הספר, מפגש עם החברים אחר הצהריים וכו'.

אגב, לי לא היה אכפת שיבואו אליי כל יום, ינהלו את החיים שלהם כאן עד אחה"צ ושבערב יבוא לאסוף אותם, אבל אז זו כבר לא ממש משמורת משותפת...

מה שמטריד אותי בעניין הזה:

א. הטרטור והתסכול של הילדים - איפה אני היום בצהריים? החברים נפגשים ואני לא יכול להצטרף.

ב. הטרטור שלי כהורה - להעביר ספרים, להעביר חליפת ג'ודו שנשכחה... (היום זה קורה ע"ב יומיומי, אבל אנו גרים מרחק דקה הליכה זה מזו).

ג. תוספת הוצאות הכלכלה במידה ויבואו אליי כל יום (האופציה המועדפת עליי במידה והוא עובר) - הוא לא יהיה מוכן להוסיף הוצאות כלכלה או להביא לכאן אוכל בעצמו, זה כבר עלה...(המזונות מאוד נמוכים, למי ששאל בתגובות כי אנו משתכרים די דומה). וזה גם אומר שעכשיו צריך לעמוד לבשל פי 2...

האם מגורים בסמיכות הם לא תנאי הכרחי למשמורת משותפת...?

לא נשואה. האם הסכם זוגיות (לצורך הורות) שנערך באירופה יהיה תקף בארץ? אני אזרחית ישראל. בן הזוג אזרח דנמרק וגר שם עד הודעה חדשה. בשנה הקרובה לפחות אגור בישראל. מבקרת בדנמרק חודש הבא, מניחה שנוכחות שני בני הזוג בעת החתימה היא הכרחית אחרת היה הרבה יותר קשה. הסכם שנחתם במדינה אחרת תקף בישראל או שאנחנו צריכים לעשות משהו מבחינה משפטית גם כאן?

היתה 6 שנים בזוגיות עם בחור, לא גרו יחד ולא התחתנו, כל אחד בביתו. רק מה שכן ניהלו קשר זוגי לכל דבר, חגים ושבתות ביחד, טיולים, מפגשים באמצע השבוע, כל אחד ישן אצל השנייה כשזה יתאפשר מבחינת ילדיהם מנישואיהם הקודמים, קנו דברים אחד לשנייה ודאגו לצרכים של אחד של השנייה. בקיצור זוג נשוי לכל דבר רק בלי מגורים. בנוסף יש להם ילדה משותפת בת שנתיים וחצי שגרה עם האמא.

היא תמיד אמרה לו שהרצון שלה זה משפחה. ונושא המגורים המשותפים עלה וירד מידיי פעם. לפני חצי שנה היא פוצצה את כל העניין והחליטה שתובעת אותו למזונות, לאחר שניסתה אין ספור פעמים לסגור איתו את העניין ביפה, אך עניין המזונות נדחה שוב ושוב מצידו, וממשיכה את חייה הלאה בלעדיו, כי הוא לא מוכן לעבור למגורים משותפים (כבר לא מדברת על חתונה).
היא כן רוצה למצוא מישהו לחיות איתו, ללכת לישון איתו כל לילה ולהתעורר איתו כל בוקר ולנהל חיי זוגיות ומשפחה רגילים. והבחור מבחינתו יכול להמשיך לחיות ככה עוד 50 שנה (לי אישית יש תיאוריה אחרת למה הוא לא רוצה מגורים משותפים, כי ככה הכי נוח והוא פתוח להכל, לפלרטוט בפייס וכל רשת אחרת, ללכת ולחזור בלי לתת דין וחשבון, ואולי אפילו עוד נשים מהצד - כמובן שלא שיתפתי אותה בהרגשתי כדי לא להרע לה).

עכשיו הוא מאוד כועס עליה על התביעה, ניתק כל קשר עם הילדה וגם עם האמא. מבחינתו היא חצתה קו אדום שאין לעבור אותו. הוא מבחינתו לא מבין מה היה לה רע ומה חסר לה שעשתה צעד כזה. היא מבחינתה צריכה לדאוג לילדה ולכל צרכיה ולעתידה מבלי לפגוע בילדיה האחרים.

אז מה דעתכם עד כה? היא צודקת שעזבה? הייתה צריכה להישאר? ולהמשיך לחיות חיים שלא מרוצה מהמצב?

השאלה שלה האם זה מוגזם מידיי לרצות זוגיות תקינה ובריאה עם בית ומשפחה משותפים?

תודה לכל העונים

נשואה 17 שנה, מסורתית. אחרי הלידה החמישית התחיל בעלי להציק לי. לא היה מרוצה משום דבר שעשיתי. דבר אלי לא יפה קרא לי בשמות : שמנה, מגעילה, זונה, פרה ועוד .

על סקס אין מה לדבר איתי, הפסיק בכלל להסתכל עלי כי אני מגעילה אותו ולא רוצה בכלל לשכב איתי. הוא לא רוצה להישאר נשוי איתי וכל הזמן זרק לי בכל מקום שהיינו, אם זה במיטה, במטבח או בכל מקום, שהוא רק רוצה להתגרש ממני ומכל מה שקשור בי, כי כל דבר שקשור בי מגעיל אותו.

נוסף לכל זה, היה יוצא וחוזר לפנות בוקר ושוב פוגע בי שאני פרה ומטומטמת ומה בכלל אני שואלת אותו איפה ומה עשה ואיפה היה. ושאדע שאני לא מעניינת אותו אפילו בקצה הציפורן. סיפר שהיה אצל בחורה ושאיתה הצליח לקיים יחסי מין ולא כמו שאיתי שבכלל לא עומד לו, איתה עמד לו.

רציתי ללכת לייעוץ ואמרתי לו שגם הוא יבוא, כמובן סירב. בשלב מסוים קם ועזב את הבית. התרסקתי לגמרי. בלי שום הסבר קם ועזב והשאיר אותי עם 5 ילדים.

הזמן עבר, הצלחתי קצת להתאושש והכרתי גבר שגם אותו עזבה אישתו.

היה לי טוב אתו וסוף טוב שקט לי, הוא בן אדם טוב ומתנהג אלי כאל בן אדם ולא אל חיה (אפילו לחיה לא התנהגו כמו "בעלי")
ברגע שבעלי שמע כשבא הביתה לראות את הילדים, הוא צווח עלי כמו משוגע שכל השכונה "עמדה על הרגליים" "את ממני לא תקבלי גט לעולם".

כמובן הרבנים ביקשו שלום בית ומאז לא היה לי מנוחה. דיונים, דיונים על גבי דיונים שנמשכו קרוב לשנתיים ויותר. האמת שאם לא הולכים לעו"ד לענייני משפחה, העניין של סירוב גט לא ייפתר לעולם.

מה אתם מציעים לי לעשות? אני רוצה לקבל גט אחרת זה הסוף שלי.

שאלה לגבי הורים במסגרת משמורת משותפת מלאה. איך יש לנהוג בעניין הביגוד? כלומר, מבעוד שמחציות זה מחציות וכלכלה / דיור היא ממילא נפרדת בכל בית, הרי שנושא הביגוד מציב אתגר מסויים גם בגלל טעמים וסגנונות (אחד רוצה מותגים והשני לא לדוגמא) וגם בכלל לוגיסטיקה (זה לא שהבגדים לא מתניידים לפעמים בין הבתים).

איך פותרים את זה בשביל למנוע סכסוכים ומחלוקות על חשבון הילדים? חייבת להיות דרך לפתור את הנושא בלי בית משפט אני מקווה...

אני גרוש מזה שלוש שנים ואב לשני ילדים בני 11 ו-9, זמני השהות הם 6/8 ואציין כי אני אבא פעיל מאוד בעיקר בכל נושא חינוך הילדים. אני הולך לאספות הורים, מגיע לבתי הספר בעת הצורך, בימים שהילדים נמצאים אצלי הם מכינים שיעורי בית וקוראים ספר. מה שלא קורה אצל אמם ואם קורה זה לאחר תחנונים שלי ומעקב יומיומי מול ילדי האם הם הכינו שיעורים. מבחינתה הורות מסתכמת באוכל ובמיטה).

מעבר לזאת כל שיחה שלי ושל גרושתי איננה מתרכזת בילדים ובכלל איננה משתפת פעולה בהחלטות לגבי הילדים בגלל הקושי בתקשורת שלנו כל שיחה מתרכזת בכמה קשה לה בחיים ודורשת ממני לעשות תמיד יותר בעוד שמבחינתה כל מהלך שקשור לילדים צריך להיות ביוזמתי בלבד ולכן כל שיחה בנינו איננה נגמרת בנימה חיובית (אציין שגרושתי עובדת במשרה חלקית מתוך רצון ולא בשל חוסר יכולת לכן יש לה זמן בבית עם הילדים).

אגיע לעיקר ואשאל האם פניה לעובדת סוציאלית זו דרך טובה ויעילה שיהיה ניתן לתקשר ביננו יותר טוב בנוגע להחלטות בקשר עם רווחת וחינוך הילדים לאור הקושי בתקשורת (תשובה של לנסות לדבר לא תעזור אני הרבה אחרי) ?

ערב טוב לעורכי הדין!

האם שמעתם על מישהו אשר הצליח לסיים תהליך גירושין בהסכמה עם עורך דין מגשר בארבע הפגישות ביחידת הסיוע? מדובר על זוג שהסכימו לדחיית תהליכים משפטיים עד לתאריך מסויים על מנת להגיע להסכמות, הגישו שוב דחיה בטופס פעם שניה, השאלה אם יצליחו להגיע קרוב להסכמות האם ניתן לבקש דחיה פעם שלישית? אשמח לתשובות מתוך הניסיון המשפטי שלכם במסגרת תביעות גירושין.

תודה רבה!

יש לי תאומות שגרות בחדרה שאני משלם עליהן מזונות 3000 שקל כל חודש. עכשיו עברתי מהמרכז לאולגה שזה לידן כדי לראות אותם יותר וגם לעשות משמורת משותפת אבל הוצאות של עורכי דין (20000-25000) יכניסו אותי לחובות. ניסיתי לדבר עם האמא על הנושא והיא אמרה סבבה, עד שהיא שמעה שאני מוריד את המזונות כי אם אני לא יעבוד עבודה שנייה אני לא ישרוד, אז היא הלכה צעד אחורה. מה עושים? יש לך רעיון שיכול לעזור לי?

שלום לכולכם,

אני צריך עזרה, יעוץ של עורך דין מטעמכם המתמחה בדיני משפחה ומכיר את אופן התנהלות בתי המשפט בעניינים אלו.

אפרוש את המקרה בקצרה,

נפרדתי מזוגתי לפני כחצי שנה בקירוב. יש לנו ילדה בת שנה וחודשיים, הילדה בהנקה חלקית, אני גר במרחק שלושה קילומטרים, מחזיק דירה בהחלט הולמת למגורים של משפחה בת אפילו שלוש נפשות, עובד, נפגשתי עם הילדה בארבעת החודשים האחרונים בין שש לשבע פעמים בשבוע, כעת המצב השתנה וירדתי לארבע אך זה המינימום מבחינתי.

מעולם לא לנה אצלי.

האמא מסרבת באופן מוחלט ובתוקף לכך שהילדה תלון בביתי.
קצת הרחבתי בסוף;)

השאלה היא מה הסדרי הלינה הרצויים לדעתכם בעבור הילדה ומה בית המשפט יכריע בנושא.

תודה מראש לכל העוזרים

שלום רב
אני כרגע בתהליכי משא ומתן עם האקס שלי לגבי מזונות והסדרי ראיה.
ילדתי לפני שבועיים.. ההריון היה יזום ובהסכמה מתוך רצון לקיים חיים משותפים שלא צלחו.
רציתי לדעת מה סכום המזונות המקובל?
מאחר וכל יומיים הוא משנה החלטתו ומאיים בבתי משפט
והאם תוספת מדור הינה קבועה בחוק או שזה רשות ונתון להחלטת האב?
(הילד כמובן רשום כבנו של האב במשרד הפנים)
אשמח לעזרתכם.. מניחה שיהיו לי עוד שאלות בנושא ענייני משפחה אז אשמח שעורך דין שמתמחה בתחום יוכל להסביר לי מה החוק אומר

סבתי השאירה צוואה והיתה טעות באחת הספרות של תעודת הזהות והצוואה לא אושרה על ידי עורך הדין בבית משפט לאחר פטירתה יש בעיות עם אישור הצוואה.וחלק מהדודים שלי מתנגדים לצוואה.יש אפשרות לחייב אותם לבצע מכירה של הנכס? יש לציין שכרגע גרים בנכס שניים מהדודים .
תודה

אשמח לעצות או חיזוק אפילו, אני בטוחה שיש לכם ניסיון במאות מקרים של זוגות שהחליטו להתגרש ובמקרים של סכסוך עמוק בין בני זוג נשואים...

החודש אנחנו נשואים 7 שנים. ו 7 שנים שלא טוב לי. טוב לי לפי תקופות. הבעל מראה שהוא השתנה לתקופה של גג חצי שנה והכל חוזר. קשה לי אני כבר באפיסת כוחות. אנחנו כבר חודשים שלא מסתדרים...

אני בהריון 5 הריון שהוא התחנן שרוצה שהוא באמת ישתנה והראה נוכנות והקפיד בעבודה וחזר לעזור עם הילדים. חשבתי אנחנו מתחילים להסתדר אבל זה תמיד שם אין לי בו אמון בכלום.

כבר גילתי 7 פעמים על בגידות שבגד בי במהלך השנים האלה. כל הפעמים זה היה רק טלפונית לא נפגש עם אף אחת רק עם אחת תפסתי אותו לפני שנה וחצי.

הלילה בדרכי לשירותים ראיתי אותו שוכב עם הטלפון והוא מיד נבהל עשיתי כאילו לא ראיתי ונכנסתי לשירותים שיצאתי הוא עשה את עצמו ישן אני חזרתי לסלון. הבוקר כבר היה בעבודה שקמתי ושחזר מהעבודה התקלח בדקתי את הנייד שלו וראיתי שהוא שוב באתרי היכרויות.. נמאס לי מהחיים האלה כואב לי הנשמה מרגישה עצורה בתוך כלא הוא לא מוכן לשמוע גירושין.

הוא לא יודע שראיתי שחזר לאתר היכרויות. בא לי לעשות הפסקת הריון. בא לי לברוח מהבית להעלם. אפילו מצידי לעזוב לו את הילדים...

אני כותבת את זה ובוכה אבל אין לי ברירה אני מרגישה שלבסוף ישבר ויקרה משהו. בבקשה עצות חכמות