נשים וילדים רבים מתמודדים כיום עם מצבים בהם הבעלים / האבות הגרושים מפרים את חיוביהם לשאת בתשלום המזונות מכל מיני סיבות שונות ומשונות.
זאת, בין אם בתשלום מזונות שנפסק במסגרת פסק דין בתביעת מזונות ובין אם המדובר בתשלום מזונות שנקבע בהסכמה במסגרת הסכם גירושין שאושר כדין וקיבל תוקף של פסק דין.
הסיבות לאי תשלום המזונות נובעות בדרך כלל משני מצבים עיקריים: האחד, כאשר הגרוש פשוט מתחמק ומשתמט מביצוע תשלום המזונות וזאת למרות שביכולתו הכלכלית לעמוד בהם. והשני, כאשר נבצר מהגרוש לעמוד בתשלומי המזונות בשל קשיים כלכליים או הליך פשיטת רגל.
תהא אשר תהא הסיבה לאי תשלום המזונות אין חולק כי הדבר משפיע קשות על האישה והילדים, בעיקר מבחינה כלכלית אך גם מבחינה נפשית. צריך לזכור כי תשלומי המזונות הנם תשלומים מתמשכים וחודשיים, אזי ככל שהפרתם יותר ארוכה ומתמשכת כך גם גדלה עוצמת הפגיעה בהם.
על מנת להתמודד עם בעיה זו, קיימות בארץ שתי דרכים עיקריות לפיהן ניתן להתמודד ולאכוף את החיובים בתשלום המזונות על הגרושים שמפרים אותם. האחת, באמצעות המוסד לביטוח לאומי והשניה באמצעות ההוצאה לפועל, וזאת כפי שנסביר בפירוט בסקירה שלפניך.
בכל מקרה של אי תשלום מזונות, מומלץ להקדים ולפנות לקבלת ייעוץ משפטי וייצוג של עורך דין, שיטפל בנושא גביית התשלומים מטעמך.
כאשר הגרוש אינו משלם מזונות לאישה ו/או לילדים, ביכולתם לפנות למוסד לביטוח לאומי לקבלת תשלומי מזונות ממנו וזאת במידה והם עומדים בכל תנאי הזכאות לכך.
הזכות לתשלומים אלו נובעת בין היתר, מחוק המזונות (הבטחת תשלום), תשל"ב-1972 ותקנות המזונות (הבטחת תשלום), תשל"ג-1972.
תנאי הזכאות לקבלת תשלומי המזונות מהביטוח הלאומי קובעים בין היתר, כי זכות זו ניתנת לאישה או ילד תושבי ישראל, שיש בידם פסק דין למזונות, וזאת בתנאי שהחייב במזונות היה תושב ישראל ביום מתן פסק הדין או שהיה תושב ישראל ב-24 חודשים לפחות מתוך 48 החודשים שקדמו ליום מתן פסק הדין.
בנוסף, משכורתה של האישה צריכה להיות עד לגובה המשכורת המצויינת בתקנות הביטוח הלאומי ועליה לא לגור עם החייב תחת אותה קורת גג.
הביטוח הלאומי משלם לאישה סכום חודשי שהינו חליפי לתשלום המזונות שעל הגרוש לשלם לה. סכום זה הינו הסכום שנקבע בפסק הדין למזונות או במסגרת הסכם הגירושין או הסכום שנקבע בתקנות, וזאת לפי הסכום הנמוך מביניהם.
הסכום שנקבע בתקנות הנו סכום שמתעדכן מעת לעת, אולם בכל מקרה המדובר בסכום שהינו גבוה משכר המינימום אך נמוך מהשכר הממוצע במשק. הביטוח הלאומי ישלים עד לסך של 75% מתשלום המזונות שנפסק לאישה ובכפוף להגבלת התקרה.
במקביל, מנסה המוסד לביטוח לאומי לגבות מן הגרוש באמצעות הליכי ההוצאה לפועל את הסכום המלא שהוא חויב בו.
במידה והמוסד הצליח לגבות מהגרוש סכום שהינו גדול מהסכום שמוסד שילם לאם יועבר ההפרש לאשה. במידה והסכום נמוך יותר, על האישה לבדוק האם יש לה זכות להבטחת הכנסה, לצורך השלמת הכנסתה.
אולם במידה והמוסד לא הצליח לגבות מהגרוש את מלוא סכום המזונות שבו הוא חוייב, עדיין זכאית האשה לגבות בעצמה את ההפרשים ממנו. אם כי לשם כך עלייה לקבל אישור לגביית הפרשים מן הביטוח הלאומי.
דרך חילופית לגביית התשלומים באמצעות המוסד לביטוח לאומי, היה גבייתם באמצעות נקיטת הליכים במסגרת לשכת ההוצאה לפועל. כאמור, מוטב להתנהל לצורך כך אך ורק באמצעות עורך דין המתמחה בדיני משפחה וחשוב לעשות זאת ללא שיהוי וללא עיכובים מיותרים.
במקרה כזה יכולה האישה לבחור באחד מבין שני מסלולי ההוצאה לפועל הבאים:
מסלול גביה רגיל – הינו מסלול לניהול תיק מזונות אשר מתנהל כמו כל תיק הוצאה לפועל אחר. כלומר, האשה מנהלת את תיק המזונות בעצמה ו/או באמצעות עורך דינה, ומחליטה באילו הליכים לנקוט כלפי החייב.
מסלול מיוחד לגביית מזונות - הינו מסלול יחודי וספציפי לניהול תיקי מזונות בלבד, אשר נפתח לראשונה בשנת 2014. יחודו של מסלול זה מתבטא בכך שלשכת ההוצאה לפועל היא זו שיוזמת ונוקטת בהליכי ההוצאה לפועל כלפי הגרוש, וזאת כמעט מבלי לערב את האישה בכך.
קראי: המדריך המלא לגביית מזונות בהוצאה לפועל
עם פתיחת תיק מזונות בהוצאה לפועל, יעודכן חובו של הגרוש בכל חודש, באופן אוטומטי. יצויין כי חוב זה צובר ריבית מהגבוהות במשק, אשר אף גבוהה בהרבה מהריבית על חריגה מהמסגרת בבנק למשל.
במסגרת תיק המזונות ניתן לנקוט בכל ההליכים החוקיים השונים לצורך גביית חובות, כנוהג בהליכי הוצאה לפועל. כך לדוגמא ניתן לפעול לעיקול נכסיו של הגרוש, התליית רישיון הנהיגה שלו ואף הוצאת פקודת מאסר כנגדו.
בנוסף, ניתן להוציא צו עיכוב יציאה מהארץ גם אם לא הצטבר חוב בתיק המזונות, וזאת במידה וקיים חשש שהגרוש יברח מהארץ. במקרה כזה יהיה על הגרוש להפקיד ערבויות לצורך הבטחת תשלומי המזונות על מנת לאפשר לו לצאת מהארץ.
יחד עם זאת, במידה והגרוש משלם לאשה חלק מחובו עליה לעדכן את לשכת ההוצל"פ על כך, כדי שחובו יופחת בהתאם.
עוד בנושא: האם פשיטת רגל של האב מהווה עילה אוטומטית להפחתת מזונות ילדים?