פקידי סעד ובשמם הנפוץ יותר עובדים סוציאליים לפי חוק או עובדים סוציאליים לסדרי דין, הנם עובדים סוציאליים אשר פועלים בשירותי הרווחה של הרשויות המקומיות ואשר מונו על פי חוק מסויים.
המדובר בחוקים כגון חוק הכשרות והאפוטרופסות, חוק למניעת אלימות במשפחה, חוק הנוער (טיפול והשגחה), חוק הגנה על חוסים, חוק הסעד (טיפול במפגרים), חוק הסכמים לנשיאת עוברים ועוד.
תפקידם העיקרי של פקידי הסעד הנם להכין תסקירי סעד וחוות דעת מקצועיות לפי פניית בתי המשפט בארץ, בעיקר בתי המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני, וכן לפי פניית היועץ המשפטי לממשלה.
בנוסף, פקידי הסעד יכולים ליזום הליכי פנייה לבתי המשפט לפי הצורך ולפי נסיבותיו של כל מקרה וכמו כן הנם בעלי סמכויות חקירה.
בסקירה שלפניך נסביר בהרחבה אודות היקף סמכותם ותפקידם של פקידי הסעד ככל שהדבר נוגע לדיני המשפחה.
לפניך רשימה חלקית של מקרים בהם נכנסים פקידי הסעד לפעולה, ככל שהדבר נוגע לענייני משפחה:
תסקיר סעד הנו חוות דעת מקצועית אשר מסכמת את ממצאי חקירתו של פקיד הסעד לגבי בני משפחה מסויימת בהתאם לצו של ערכאה משפטית או היועץ המשפטי לממשלה.
התסקיר מכונה גם בדיקת מסוגלות הורית וכולל עובדות, ממצאים, התרשמויות מקצועית, חוות דעת האם תפקוד המשפחה נובע ממשבר זמני או ממאפייני אישיות ותפקוד קבועים, וכן המלצות שונות כגון המלצות על משמורת ילדים והסדרי ראיה ו/או התערבות טיפולית במשפחה.
התסקיר ימסר לגורם המשפטי שהזמין אותו וכן למשפחה הנוגעת בדבר.
לאחר שפקיד הסעד מקבל צו לעריכת תסקיר הוא מתחיל באיסוף מידע מהגורמים הבאים:
במקרים של תסקירים מורכבים מתכנסת ועדת תסקירים מקצועית שחבריה כוללים מנהל מחלקה או ראש צוות, פקיד סעד מחוזי לסדרי דין אחד או יותר, פסיכולוג / פסיכיאטר ילדים.
הוועדה כותבת את התסקיר במשותף ועשויה לצורך כך לזמן הורים, ילדים, גורמי טיפול נוספים,ידידי המשפחה ואחרים.
הערכאה המשפטית יכולה לצוות על פקיד הסעד להיחקר בפניה. בנוסף, הערכאה המשפטית איננה כבולה להמלצות תסקירי הסעד.
לפיכך, ביכולתה לקבל באופן מלא / חלקי את המלצות הפקיד, לבקש חקירה נוספת, או לדחות את המלצות פקיד הסעד לחלוטין. יחד עם זאת, בהיעדר סיבה מהותית נוטות הערכאות המשפטיות בדרך כלל לקבל את המלצות התסקיר ולאמצם במסגרת החלטותיהם.
בנוסף, הערכאה עשויה להורות לפקיד הסעד להמשיך בהתערבות בשיתוף עם עובדים סוציאליים, עובדי סמך מקצועיים ואחרים כדי לסייע בהסדרה וקיום קשר בין הילדים והוריהם.
במידה ובמהלך הטיפול במשפחה, עוד לפני הגשת התסקיר, מתברר כי המשפחה זקוקה לטיפול, יכול פקיד הסעד להציע דרכי טיפול מגוונות שפותחו ביחידה או מצויות בשרותי האגף השונים.
בנוסף, פועלים פקידי הסעד לשם יזום הליכים בבית המשפט למשפחה בכל עניין הקשור לקטינים וזאת באמצעות היועץ המשפטי לממשלה, וכן עבור הגנה על זכויות קטינים כשהוריהם בהליכי פרוד / גירושין וההורים אינם מסוגלים לדאוג לזכויות ילדיהם במצבי ניגוד אינטרסים.
יחד עם זאת, יתכן שפקיד הסעד יבקש מבית המשפט שהסמיך אותו לפעול בעניין בו טיפל לשחררו מתפקידו, במידה והוא חש שהוא אינו מהווה דמות סמכותית וכי הצדדים משתמשים בו להסלמת המאבק. לחלופין, פקיד הסעד יבקש להשתחרר מתפקידו כאשר הוא יחוש שמערכת היחסים במשפחה חזרה לאיזון.
מטבע הדברים, מאחר שתסקירי הסעד עוסקים בסוגיות רגישות וכאובות ביותר, לא מעט הורים גרושים אשר ממצאי תסקיר הסעד אינם לשביעות רצונם, חשים כי הם קופחו על ידי פקידי הסעד. חלקם אף יוצאים למלחמות חורמה כנגדם.
במסגרת הליך ת.א. 46665-10-14 י.י.ב. נ' משרד הרווחה חולון אשר התנהל בפני בית משפט השלום בתל אביב, ניתן ביום 24.2.2016 פסק דין נדיר בתביעת רשלנות שהגיש אב גרוש נגד משרד הרווחה בחולון, בכל הקשור לטיפול המשרד בנושא הסדרי הראיה שנקבעו בינו לבתו הקטינה.
בית המשפט קבע כי משרד הרווחה התרשל בכך שלא אפשר לאב לראות את בתו תקופות ארוכות בניגוד להחלטה שיפוטית, וכן התרשל בהגישו את התסקיר לאחר 8 חודשים בניגוד להחלטת ביהמ"ש לפיה להגישו לאחר 45 יום.
בכך נמנעה ממנו אפשרות להגיש בקשה לשינוי הסדרי ראיה לבית המשפט לענייני משפחה. בהתאם לכך נפסק לאב פיצוי בסך של 15,000 ₪ בגין עוגמת נפש.
שאלות? לחצו כאן לפניה וקבלת ייעוץ משפטי מהיר!