על מנת לתת לצוואה תוקף מחייב באופן שיאפשר לממש את האמור בה, יש להגיש לגביה בקשה לצו קיום צוואה.
מצד שני, מי שמתנגד לקיום הצוואה רשאי להגיש התנגדות לבקשה זו בפני רשם הירושות, ובמקרה כזה יועבר התיק לבית המשפט לענייני משפחה.
במסגרת נוסח ההתנגדות על המתנגד לפרט את נימוקיו להתנגדות ולבססן על עילות חוקיות. המדובר בעילות המתייחסות לפגמים כלשהם אשר נפלו לגבי הצוואה, ואשר פוסלים את כשרותה לפי החוק.
מטבע הדברים, ככל שההתנגדות תהיה מבוססת על יותר עילות פסילה ותסתמך על ראיות מוצקות וכבדות משקל, כך גם יגדלו סיכויי הבקשה להתקבל.
קיימים פגמים שונים ומגוונים הפוגעים בכשרות הצוואה. באופן כללי ניתן לחלקם לשני סוגים עיקריים: פגמים טכניים ופגמים מהותיים. בסקירה שלפניך נסביר כיצד יש להתייחס לכל אחת מהעילות האפשריות.
המדובר במקרה זה על פגמים לגבי אופן קיום התנאים הצורניים של הצוואה. חוק הירושה מפרט ארבעה סוגים שונים של צוואות שניתן לערוך: צוואה בכתב יד, צוואה בעדים, צוואה בפני רשות, וצוואה בעל פה המכונה גם צוואת שכיב מרע.
החוק מפרט שורה של הוראות טכניות-צורניות כיצד ניתן לערוך כל אחת מהצוואות הללו. פגם טכני בצוואה כזו יכול אם כן להתרחש כאשר היא נעשתה בניגוד לתנאים הצורניים הקבועים בחוק הירושה.
דוגמא: כאשר הצוואה לא נחתמה על ידי המצווה או לא נשאה תאריך. דוגמא נוספת: צוואה בעדים צריכה להיערך ולהיחתם בפני שני עדים. לפיכך, הפגמים הטכניים בעריכתה יכולים להתרחש במידה והיא נערכה בפני עד אחד בלבד, או כאשר היא אכן נעשתה בפני שני עדים, אבל משום מה רק אחד מהם חתם על הצוואה.
מעבר לאמור ישנם גם פגמים טכניים כלליים. לדוגמא, כאשר הצוואה שהוגשה לצורך קבלת צו הקיום איננה צוואתו האחרונה של המצווה, או טענה לפיה המדובר בצוואה מזוייפת ועוד.
עוד בנושא: דחיית התנגדות במקרה שבו לא הוכח קיום צוואת שכיב מרע
המדובר לרוב על פגמים במצבו המנטלי-שכלי של המצווה בעת עשיית הצוואה. על הצוואה להיעשות על ידי המצווה כשהוא בדיעה צלולה.
לפיכך, במידה והמצווה ערך את הצוואה כשהוא לא היה צלול דיו בדעתו, ניתן לומר כי נפל פגם מהותי בצוואה ופגם זה מהווה עילה להגשת התנגדות לקיום הצוואה. פגיעה בצלילות הדעת יכולה להתרחש עקב מצב בריאותי קשה אשר ערפל את חושיו של המצווה, או עקב מחלות כגון שיטיון / דמנציה וכדומה.
פגמים במצבו הנפשי של המצווה בעת עריכתה של הצוואה. הכלל המרכזי בעת עריכת צוואה קובע כי עליה לשקף את רצונו האמיתי והחופשי של המצווה.
לפיכך, במידה והופעלו על המצווה לחצים קשים, איומים, אונס, או השפעה בלתי הוגנת אחרת, ניתן לומר כי נפל פגם משמעותי בעריכת הצוואה וזוהי עילה לגיטימית להגשת התנגדות לקיומה.
זו גם הסיבה מדוע נקבע בסעיף 35 לחוק הירושה כי הוראת צוואה, פרט לצוואה בעל פה, אשר מזכה את מי שערך אותה או היה עד לעשייתה או לקח באופן אחר חלק בעריכתה - בטלה. זאת, על מנת למנוע יצירת השפעה שלילית או סחטנות מצד אותם גורמים על המצווה.
במסגרת הליך דנ"א 1516/95 מרום נ' היועמ"ש לממשלה נקבעו ארבעה מבחנים לבחינת ההשפעה הבלתי הוגנת על המצווה המסייעים לבית המשפט לענייני משפחה לבחון קיומה של תלות המצווה בנהנה.
בין המבחנים: מידת עצמאות המצווה מהבחינה הפיזית והנפשית ועד כמה הוא היה תלוי מבחינות אלו בנהנה, האם הקשר שהתקיים בין המצווה לבין הנהנה התבסס על מתן סיוע שהמצווה נזקק לו, היקף ומידת הקשרים שהמצווה קיים עם גורמים אחרים חוץ מהנהנה, ונסיבות עריכת הצוואה ומידת מעורבות הנהנה בעריכתה.
גם פגמים במודעותו של המצווה בעת עשיית הצוואה עשויים להוות עילה להגשת התנגדות כאמור. המדובר בפגמים ברצונו של המצווה המתרחשים ללא מודעותו או ידיעתו.
לדוגמא כאשר הפעילו עליו תחבולה או תרמית כלשהי ללא ידיעתו, או כאשר הוא כתב בצוואה הוראה שנבעה מטעות או הטעייה.
יחד עם זאת ובהקשר זה יש לשים לב לסעיף 31 לחוק הירושה, אשר קובע כי במידה שעברה שנה מהיום שהאונס, האיום, ההשפעה הבלתי הוגנת או התחבולה חדלו לפעול על המצווה, או מהיום שנודע למצווה על התרמית או הטעות, והיה בידי המצווה לבטל את הצוואה ולא עשה כן, לא יהיה עוד באותו פגם כדי להוות עילה לביטול הוראת הצוואה או תיקונה.
פגמים בתוכן הצוואה עשויים להוות עילה מהותית להגשת התנגדות לקיום הצוואה. עקרון העל של דיני הצוואה בארץ קובע כי יש לכבד את רצון המצווה. בהתאם לכך, יש לכבד את רצון המצווה וזאת גם כשלכאורה הוא קבע בצוואתו הוראות שסותרות שיקולים של צדק והגינות.
לדוגמא, המצוואה נישל את בת זוגו או ילדיו מהצוואה, אולם אם המדובר בהוראות שביצוען בלתי חוקי או בלתי מוסרי, או סתם אינו אפשרי, ניתן לראות בכך עילה להגשת התנגדות וביטול הצוואה לפי סעיף 34 לחוק הירושה.
קריאה נוספת: אישור צוואת קשיש שהותיר את כל רכושו למטפלת