תביעה לשלום בית הנה תביעה שמוגשת במסגרת הליכי גירושין, מטעם בן זוג המעוניין לשוב לחיים משותפים כלפי בן זוג שרוצה להתגרש, ובה מתבקש בית הדין להורות לבני הזוג לשוב לחיות יחדיו כזוג נשוי על מנת לנסות ולשקם את חיי הנישואין שלהם.
כדי לקבל תביעה לשלום בית על בית הדין לבחון שני מבחנים, מבחן הכנות ומבחן הסיכוי.
מבחן הכנות, פשוטו כמשמעו, והוא בוחן הלכה למעשה האם תביעת השלום הבית הוגשה בכנות.
כלומר, האם מי שהגיש את התביעה לשלום בית הנו כן בתביעתו ובאמת מעוניין להגיע לשלום בית בינו לבין הצד השני, או שמא הוא הגיש את התביעה רק כדי להפעיל עליו לחץ בלתי הוגן, כדי להשיג את רצונו בכל הקשור לתשלומי מזונות, חלוקת הרכוש המשותף וכיו"ב.
לשם כך על בית הדין לבחון את הצד השני ולבדוק את היחס שהוא מפגין כלפי בן הזוג, האם הוא חלילה מכפיש את בן הזוג, מאשים אותו והאם הוא מוכן לעשות ויתורים למען שלום הבית.
גם במקרה זה פשוט להבין את הכוונה, שהרי מבחן הסיכוי בוחן האם יש סיכוי של ממש להשגת שלום בית.
לשם כך על בית הדין לבדוק האם הטענות שמעלה הצד שחפץ בגירושין הנן כבדות משקל עד כדי כך שאין כל סיכוי לשלום והאם הקרע אינו בר איחוי. במסגרת בדיקה זו יבחן בית הדין את אורך הזמן של הקרע ונסיבותיו.
עוד בנושא חשיבותו של מועד הקרע בין בני הזוג
במסגרת התיק הרבני 1191890-14 פלונית נ' פלוני אשר התנהל בפני בית הדין הרבני בתל אביב, נדון מקרה בו הבעל הגיש תביעת גירושין כנגד האשה, וזאת לאחר 6.5 שנות נישואים ושלושה ילדים משותפים.
בני הזוג נישאו לאחר שהאשה נכנסה להריון וילדה את ילדם הבכור. לאחר הנישואים הסכימה האשה להתגייר למען הבעל וזאת לפי בקשתו.
הבעל טען שאין סיכוי לשלום בית, שהאישה הנה חסרת סבלנות, תוקפנית ושתלטנית, גרמה לו משבר נפשי עמוק, אינה מעוניינת בקשר עם משפחתו ובפועל אף היא אינה רוצה בשלום בית, מאחר שהיא תובעת את הבעל בסכומי כסף לא מבוטלים עבור תשלומי מזונות ילדים ועבור עצמה.
עוד טען הבעל כי האשה אינה שומרת מסורת כלל ואין לה כל עניין בכך, כאשר בכך ניסה להטיל דופי בגיורה.
האשה הגישה תביעה לשלום בית, במסגרתה טענה שהבעל עזב את הבית במפתיע לחלוטין, ללא הסבר מקדים וללא סיבה מובנת וכי היא קיבלה זאת בהלם מוחלט ושבה ופנתה אליו בבקשה ממנו שיחזור לבית.
הבעל מצידו, חזר ואמר שאינו מוכן ואינו רוצה לחזור לשלום בית וזאת מאחר שהוא נמצא במשבר נפשי קשה כתוצאה מהזוגיות שלו:
"כל מה שקורה זה תולדה של נישואין לא טובים מלכתחילה. נישואין שהתחילו בשקר, בצורה לא נכונה ובראיה ובפרספקטיבה לאחור, לא היו צריכים לקרות. היא נכנסה להיריון, כל הלופ הזה של החיים והצורה שהדברים נעשו ובצורה כזאת, לא היה לי מרווח נשימה אף פעם, לא היה לי אף פעם זמן לחשוב על הדברים האלה, אך ורק בגלל שהיא נכנסה להיריון. אני מודה לקב"ה שיש לי שלושה ילדים, והם הדבר הכי חשוב שיצא לי מכל הנישואין האלה. השאר היה עוגמת נפש אחת גדולה. סבל נוראי. היא נכנסה להיריון ולכן כל זה התגלגל כך".
לאחר שבית הדין שוחח באריכות עם הצדדים, הוא ציין שהוא התרשם שהאישה דווקא שומרת מסורת, שומרת כשרות ואף הולכת לטבול במקווה ושומרת על טהרת המשפחה. כמו כן הילדים לומדים במוסדות דתיים.
בהחלט ניתן לומר שהצדדים מנהלים בית מסורתי ואף דתי ברמה מסוימת, ושלאישה יש בהחלט ענין רב במסורת ישראל ובערכים של העם היהודי.
בנוסף קבע בית הדין הרבני שהתביעה לשלום בית של האישה עמדה בשני המבחנים ועל כן יש לקבלה.
אשר למבחן הכנות, קבע בית הדין שהוא התרשם שבקשת האישה לשלום בית הנה בקשה כנה ואמיתית ואינה לצרכי משא ומתן, או עם זיקה לתביעות הרכוש והמזונות.
האישה אכן רוצה, מבקשת ואפילו מתחננת, שהבעל יחזור למשפחה והם יחזרו לגדל יחד את ילדיהם. היא אינה מבינה מה קרה ומה המשבר שחל אצל הבעל עת עזב את הבית, כאשר בשעת עזיבתו אמר שמדובר בעזיבה זמנית, אולם בפועל הפכה עזיבה זו לקבועה.
הרושם שעולה הוא שמדובר באישה שאוהבת את בעלה, מוכנה לעשות למענו מעל ומעבר וחפצה להמשיך לגדל את ילדיה במסגרת משפחתית אוהבת. לא רק שהיא אינה מכפישה את בעלה, אלא היא אף מגלה כלפיו גילויי חיבה ואהבה.
העובדה שהיא תובעת מזונות, איננה שוללת את כנותה, מאחר והבעל ניתק מהבית גם מבחינה כלכלית ולכן לא היתה לה כל ברירה אלא לתבוע מזונות.
אשר למבחן הסיכוי, ציין בית הדין ציין שהוא לא השתכנע שהקרע אינו בר איחוי וכי נגזר דינה של המשפחה לגירושין.
אמנם, הוא התרשם שהבעל אכן נמצא במשבר נפשי ושלא טוב לו בזוגיות עם אשתו, אך הבעל גם לא הסביר מדוע הוא לא יעשה ניסיון, תחת הדרכה נכונה, להחזיר את חיי הבית לשלום, יחד עם אשתו וילדיו.
הבעל אמנם מגלה נחישות, אך נראה שיש לו עדיין רגשות כלפי האישה והוא אף ממעט לדבר סרה באשה. אולי יש הבדלי מנטליות בין הצדדים, אך לא ברמה הדורשת גירושין.
בית הדין הבהיר שככלל אין להחזיק צד בכוח הנישואין, כשהנישואין קיימים רק 'על הנייר' רשמית בלבד. אך לא כך במקרה דנן. יש עדיין אור בתוך אותו פירוד ובאותה מנהרה משפטית אליה נקלעו הצדדים, ועדיין לא בשלו התנאים לגירושין.
שני הצדדים עשו רושם כבעלי רגש ומידות טובות וערכים, לרבות ערכי מסורת ולמשפחה ואין ספק שבמאמץ כן ונכון, הם יוכלו להביא את המשפחה לשלום ושלווה.
עוד בנושא: הסכם שלום בית ולחילופין גירושין