החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), תשע"ה-2014, אשר נכנס לתוקף ביולי 2016 ומכונה גם חוק גישור חובה, הינו חוק אשר מחייב כל בן זוג שמבקש להתגרש מבן זוגו להגיש תחילה בקשה ליישוב הסכסוך ביניהם, וזאת במקום להגיש מיד תביעת גירושין רגילה בעניין זה בפני בתי המשפט למשפחה או בתי הדין הרבניים.
מטרת הבקשה ליישוב הסכסוך הנה לנסות לסייע לבני הזוג ליישב את סכסוך הגירושין ביניהם מחוץ לכתלי בית המשפט, בהסכמה ובדרכי שלום.
זאת במקום באמצעות ניהול תביעת גירושין רגילה ומתוך התחשבות במכלול ההיבטים הנוגעים לסכסוך ולטובת ילדיהם המשותפים.
בהתאם לכך, עם הגשת הבקשה חלה תקופה של עיכוב הליכים באופן לפיו הצדדים מנועים במשך תקופה מסוימת להגיש בקשות או תביעות לערכאה משפטית, למעט הגשת בקשות לסעדים זמניים לשם שמירת המצב הקיים או לצורך עיכוב יציאה מן הארץ.
רק במידה והליך יישוב הסכסוך לא צלח, כך שבני הזוג לא הגיעו להסדר מוסכם בהליך ליישוב סכסוך בהסכמה, ניתן יהיה להגיש תביעת גירושין רגילה בפני בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני.
נתחיל ונדגיש את החשיבות שבייצוג משפטי של עורך דין מעולה, לצורך הגשת הבקשה ועל אף שתחילת ההליך הנה פרוצדורלית לכאורה. ההשפעה של ייצוג משפטי מן המעלה הראשונה כבר בעת ניסוח והגשת הבקשה, עשויה להיות כבדת משקל לגבי תוצאות ההליך הצפויות, גם בעקבות החוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה.
את הבקשה ליישוב סכסוך יש להגיש באמצעות טופס 1 - בקשה ליישוב סכסוך לפי תקנה 2 לתקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה התשע"ו- 2016.
מדובר בטופס שכולל פרטים אישיים ומנוסח באופן לקוני וזאת ללא ציון טענות או עובדות בקשר לסכסוך או בקשר לסמכות השיפוט של הערכאה השיפוטית.
את הטופס יש להגיש למזכירות בית המשפט למשפחה או בית הדין הרבני שבתחום שיפוטו מצוי מקום המגורים המשותף של הצדדים או מקום מגוריהם המשותף האחרון.
לאחר הגשת הבקשה, שני בני הזוג יוזמנו ליחידת הסיוע שליד בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני. צוות יחידות הסיוע כולל עובדים סוציאליים בעלי הכשרה בטיפול ובהליכי גישור לגירושין עם ניסיון טיפולי במשפחות בהליכי פרידה וגירושין, עורכי דין ופסיכולוג / פסיכיאטר מייעץ.
חשוב להבין כי ההזמנה להגיע להליך הגישור הנה כמו הזמנה לבית המשפט ועל כן חובה להגיע אליה באופן אישי.
יחד עם זאת, בהתאם לשיקול דעתה של יחידת הסיוע, ניתן לכלול בפגישות גם עורכי דין המתמחים בדיני משפחה שייצגו את בני הזוג, אך זאת בתנאי שהנם בעל ידע וניסיון מקצועי של חמש שנים לפחות בתחום דיני המשפחה ובעלי הכשרה וניסיון בתחום יישוב סכסוכים בהסכמה.
צוות יחידת הסיוע יקיים עם בני הזוג 4 פגישות מהו"ת (מידע, הכרות ותיאום) וזאת תוך 45 יום ממועד הגשת הבקשה, אם כי ניתן להאריך תקופה זו ל-60 יום.
במסגרת פגישות המהו"ת יינתן לצדדים מידע על ההליכים המשפטיים הקיימים לעניין יישוב סכסוך משפחתי וכן על הדרכים ליישוב הסכסוך בהסכמה ועל ההשלכות של ההליכים הללו, לרבות השלכות משפטיות, רגשיות, חברתיות וכלכליות.
בנוסף, תיערך היכרות עם הצדדים כדי להעריך יחד אתם את הצרכים שלהם ושל ילדיהם וכן כדי לסייע להם לבחור את הדרכים המתאימות להם ליישוב הסכסוך בהסכמה ולהתמודדות עם השלכותיו.
לבסוף יבוצע תיאום עם הצדדים לצורך קביעת תוכנית מתאימה להמשך ההליך, כולל קביעת הסדרים זמניים בעניין מזונות, בכל הנוגע להסדרי ראיית הילדים ועוד.
לאחר קיום 4 פגישות המהו"ת, על יחידת הסיוע להמליץ לצדדים על הסוג הספציפי של הליך יישוב הסכסוך בהסכמה, מחוץ לכתלי בית המשפט, שמתאים להם.
כך לדוגמא, ניתן להציע לבני זוג שעומדים להתגרש לערוך הליך גישור, בין באמצעות יחידת הסיוע ובין באמצעות מגשר מלשכת המגשרים. כמו כן ניתן להמליץ על טיפול זוגי או פתיחה בהליך גירושין שיידון בפני בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני.
על כל אחד מהצדדים להודיע ליחידת הסיוע תוך 10 ימים האם הוא מעוניין להמשיך בהליך יישוב הסכסוך בהסכמה, או לאו.
במידה ושני הצדדים הודיעו כי הם מעוניינים להמשיך בהליך יישוב הסכסוך בהסכמה ביניהם, יפנו שניהם להליך זה.
במידה ולא התקבלה הסכמת שני הצדדים לכך, הצדדים יהיו רשאים להגיש תביעת גירושין רגילה בפני בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני.
תחילה יהיה רשאי לעשות כן רק הצד שהגיש את הבקשה ליישוב הסכסוך וזאת תוך 15 ימים לאחר מכן, ובפני איזו ערכאה שירצה, בית משפט לענייני משפחה או בית דין רבני.
רק במידה והוא לא עשה כן במהלך אותה תקופה, יהיה גם הצד השני רשאי להגיש תביעה זו.
שאלות? לחצו כאן לקבלת ייעוץ משפטי מהיר!