זכותו של בן זוג שהיה זכאי לקבל מזונות מבן זוגו ממשיכה להתקיים גם לאחר מות בן הזוג וזאת לאור סעיף 56 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965 אשר קובע כך: "הניח המוריש בן-זוג, ילדים או הורים והם זקוקים למזונות, זכאים הם למזונות מן העזבון לפי הוראות פרק זה, בין בירושה על פי דין ובין בירושה על פי צוואה.
בני הזוג אשר זכאים לקבל מזונות מן העיזבון של בן זוגם הינם כמפורט להלן:
יובהר כי זכותו של בן זוג עומדת לו גם אם היה מסוכסך עם בן זוגו בחייו או חי בפירוד ממנו, אלא אם כן נשללה זכותו למזונות בפסק דין ו / או בהחלטה, עוד בחייו של הנפטר וזאת לאור סעיף 57(ג) לחוק אשר קובע כך: "בן-זוג שערב מות המוריש נשללה ממנו זכותו לקבל מזונות ממנו, אינו זכאי למזונות מעזבונו."
עצם הזכאות למזונות מן העיזבון קמה לבן הזוג בהתאם למבחן הנזקקות הקבוע בסעיף 56 לחוק, דהיינו, רק לאחר שהוכח כי הוא אינו יכול לספק את צרכיו ההכרחיים.
סכום המזונות מן העיזבון נקבע, בין השאר, בהתאם לקריטריונים המפורטים בסעיף 59 לחוק:
לביהמ"ש יש שיקול דעת רחב כיצד לפסוק את המזונות בהתאם לקריטריונים הללו ומהו המשקל שעליו לתת לכל אחד מהם בהתאם לנסיבותיו הספציפיות של כל מקרה המובא בפניו.
בשל החשיבות הרבה שמייחס המחוקק הישראלי לזכות המזונות מן העיזבון, זכותו של בן הזוג למזונות עומדת לו בין אם מדובר בירושה על פי דין ובין אם מדובר בירושה על פי צוואה ולא ניתן לשלול זכות זו במסגרת הצוואה, כאמור בסעיף 65 (ב) לחוק הירושה.
במסגרת הליך ע"א 393/93 פלוני נ' עזבון לויט, קבע בית המשפט העליון כי דיני המזונות מן העיזבון מהווים חריג לכלל על פיו רצון המצווה מכריע. עצם הקרבה המשפחתית מהווה צידוק להטלת החיוב במזונות על העיזבון.
בנוסף, לא ניתן לשעבד או לעקל זכות זו, אך גם לא ניתן להעביר אותה או להוריש אותה, כאמור בסעיף 65(ג) לחוק.
כמו כן, בהתאם לסעיף 65 (א) לחוק הירושה, אין כל תוקף להסכם בדבר מזונות מהעיזבון או ויתור עליהם אשר נעשה בחיי המוריש.
יחד עם זאת, במידה וההסכם נעשה לאחר מות המוריש, יש לו תוקף, אך זאת בתנאי שהוא אושר על ידי בית המשפט לענייני משפחה.
שאלות? לחצו כאן לפניה וקבלת ייעוץ משפטי מהיר!