הסכם ממון הנו הסכם שנועד לקבוע מבעוד מועד את אופן חלוקת הרכוש בין בני זוג במקרה של גירושין עתידיים.
הסכם הממון יכול להיערך לפני הנישואים, במהלכם, או בסיומם בעת הגירושים. במקרה האחרון המדובר למעשה ברכיב חלוקת הרכוש שבמסגרת הסכם הגירושים, בצד רכיבים אחרים, כגון מזונות, משמורת ילדים וכדומה.
על מנת שהסכם הממון יכנס לתוקף, עליו להיערך בכתב ולהיות מאושר על ידי בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני. לפני הנישואים ניתן לאשרו גם בפני נוטריון ורושם נישואים. כך קובעים סעיפים 1 ו-2 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973.
גם במקרים שבהם ההסכם נכתב על ידי עורך דין ונחתם על ידי בני הזוג, רק משניתן האישור המשפטי ההסכם מקבל תוקף מחייב ואף כשל פסק דין. לעומת זאת, במידה וההסכם לא אושר על ידי רשות מוסמכת כאמור, אזי המדובר לכאורה בהסכם שהנו חסר תוקף.
יחד עם זאת, לכלל זה ישנו חריג ולפיו במידה והלכה למעשה הצדדים פעלו על פי הסכם הממון ונהגו לפיו כאילו הוא אושר כדין, אזי יראו בהסכם כבעל תוקף מחייב לכל דבר ועניין וזאת לאור עקרונות תום הלב, ההשתק והמניעות.
כך נקבע על ידי בית המשפט העליון במסגרת הליך ע"א 151/85 רודן נ' רודן:
"נראה לי, כי במקרה זה מנועה המשיבה 2 מלהעלות טענה זו בשלב כה מאוחר, 9 שנים לאחר שנכרת ההסכם, לאחר שהיא קיבלה את מה שההסכם העניק לה ובעת שהיא נדרשת לעמוד בנדרש ממנה על פיו.
העובדה, שהיא נהגה על פי ההסכם במשך תשע שנים, מעידה על כך, שהיא הכירה בתוקפו, וכי אישור בית המשפט המחוזי עמד בדרישותיה, וכי היא חתמה על ההסכם מתוך רצון חופשי ומתוך מודעות מלאה להשלכותיו....בנסיבות שלפנינו, נעשה שימוש בזכות לטעון את הטענה בדבר אישור בלתי נאות של החוזה על-ידי בית משפט בחוסר תום-לב, ועל-כן דין טענה זו להידחות".
בנסיבות אותו התיק המדובר היה על בני הזוג אשר חתמו על הסכם ממון ולא אישרו אותו אולם בפועל התנהלו לפיו במהלך שנים ארוכות.
בית המשפט קבע כי האשה מנועה מלטעון שהסכם ממון עליו חתמה מול בעלה אינו תקף מהסיבה שלא אושר כדין, לאחר שבני הזוג נהגו בפועל לפי הוראותיו במשך 9 שנים תמימות. עוד נקבע כי ניסיון האישה להתנער מתוקף ההסכם מהווה התנהגות שלא בתום לב ובדרך מקובלת, בניגוד לסעיף 39 לחוק החוזים (כללי), תשל"ג-1973.
בית המשפט העליון חזר על הלכה זו גם במסגרת הליך בע"מ 7734/08 פלוני נ' פלונית:
"בכל הנוגע להסכם ממון שלא אושר אך הצדדים נהגו לפיו, קיימת הלכה המעניקה לו תוקף מעשי מכוח עקרון תום הלב, ההשתק, והמניעות. בקבעו חובה לאשר את ההסכם, הציב המחוקק גבול ברור, ולמעט באותם מקרים בהם יהיה מושתק צד להסכם מלהעלות טענה לגבי העדר אישור כדין נוכח התנהגות הצדדים להסכם, הגבול הוא זה הקבוע בחוק".
ברם, בית המשפט העליון גם הדגיש בתיק זה כי הלכה זו תקפה במקרים חריגים בלבד:
"כשם שרק במקרים חריגים חוזה שלא נחתם יחייב את הצדדים לו מכוח עקרון תום הלב, כך רק במקרים חריגים יחייב הסכם ממון שלא אושר (אף אם נחתם) את הצדדים לו מכוח עיקרון זה. על בתי המשפט לזכור, כי דרך המלך היא אישור ההסכם כדין בהתאם להוראות החוק." במילים אחרות: יש לאשר הסכם בין בני זוג בבית המשפט ורק במקרים חריגים יקבל ההסכם תוקף למרות שלא אושר".
כלומר, כאשר מדובר בהסכם ממון אשר לא אושר כנדרש על פי הדין ועם זאת המדובר בהסכם שלא נפל פגם בכריתתו מבחינת דיני החוזים, מאחר והוא נחתם ע"י בני זוג מתוך בחירה, מתוך רצון חופשי, ומתוך הבנה של תוכנו ומשמעותו.
כמו כן, במידה שהצדדים נהגו לפיו בפועל במשך תקופה ממושכת ובאופן המעיד על גמירות דעתם ביחס אליו ובהכרה בתוקפו כאילו הוא אכן אושר כדין, אזי המדובר בהסכם תקף לכל דבר ועניין, חרף העובדה שהוא לא אושר כדין על ידי רשות מוסמכת כנדרש בחוק.
במסגרת הליך ע"א 1629/11 יצחקי נ' ס.ו. נדון מקרה בו בעל העביר לאשתו את זכויותיו בדירתם המשותפת במסגרת הסכם גירושין שכלל גם רכיב של חלוקת רכוש.
הצדדים חתמו על תצהירי ההעברה, הבעל הפקיד יפוי כח בלתי חוזר מטעמו לטובת האשה והעסקה גם דווחה לרשויות המס. אולם, בטרם נרשמו הזכויות של הבעל שהועברו לאשה על שמה, הוטל עיקול על הזכויות של הבעל מצד נושה של הבעל.
בית המשפט העליון קבע כי יש לתת להסכם זה תוקף על אף שהוא לא אושר, וכי זכויותיה של האשה במקרה זה גוברות על זכויות הנושה של הבעל, וזאת מאחר שהוכח שההסכם נערך באופן חוקי ושלא למראית עין או למטרת הברחת נכסים.
כלומר, כאשר מדובר בהסכם ממון אשר לא אושר כדין, אשר מעורבים בו צדדים שלישיים כגון נושים של אחד מבני הזוג, אזי ניתן יהיה לראות בו כבעל תוקף מחייב במידה והוכח שהצדדים התנהגו לפיו בפועל כאילו הוא אושר כדין, וכי אין המדובר בהסכם שנעשה למראית עין או בהסכם שתכליתו הברחת נכסים מנושים וכדומה.
כאשר מדובר בהסכם ממון אשר לא אושר כנדרש על פי הדין, אזי הכלל הוא שהמדובר בהסכם חסר תוקף, למעט במקרים חריגים בהם הצדדים נהגו לפיו בפועל כאילו המדובר בהסכם בעל תוקף אשר אושר כדין.
לצורך החלתו של הסכם ממון כאמור יש צורך בפניה לייצוג של עורך דין המתמחה בדיני משפחה, שכן על בן/בת הזוג המבקשים לשמור ולקיים את ההסכם לעבור הליך משפטי לא פשוט, במטרה לשכנע את בית המשפט בצדקת דרכים, כפי שעולה מהדוגמאות הנ"ל.
משרד גוטמן צברי טיפל לאורך השנים במאות תביעות של בני זוג הנוגעות לתוקפם של הסכמי ממון כאמור, בין אם לצורך ביטול הסכם חתום ובין אם לצורך מתן תוקף משפטי וחוקי להסכם ולאחר שעברו שנים מיום שנחתם. אנחנו עומדים לרשותך ונשמח לסייע בכל עת.
שאלות? לחצו כאן לפניה וקבלת ייעוץ משפטי מהיר!